"הפחד והאימה חלחלו בכל פינה בגוף ובנפש, אחרי האקציה השנייה שהייתה באוקטובר 1942.  יום אחד, לפנות ערב, בתחילת דצמבר חזרה אחותי הגדולה ממני, נטקה, מהעבודה בבית המרקחת של קרייבסקי , שמחוץ לגטו, עם הצעה: " נערה, שאיני זוכרת את שמה, ויתרה על הניירות המזויפים, שהשיגו עבורה. ניירות מפוברקים, שאפשרו לה לצאת לעבודות כפיה בגרמניה, בזהות פולנית. הנערה ההיא התחרטה ויש ניירות. האם תרצי לנסוע לעבודות בגרמניה עם תעודת עבודה ממשרד העבודה של הגסטפו בצ'ורטקוב?
הייתי אז בת 18.

"את השעון הזה קיבל אבי, מרדכי גולדהבר לרגל נישואיו בשנת 1921, לאימי, בחירת לבו פפי לבית סלפטר. כמו היום גם אז, מקובל היה, שהורי הכלה נותנים לחתן המיועד מתנה לנישואיו.
לשעון הזהב הייתה מחוברת שרשרת זהב, שנכנסה לכיס הווסט, סמל למעמד גבוה.
השעון מ"חברת שאפהאוזן" נקנה בלבוב בחנות יוקרתית. לאחרונה, כמעט 100 שנה אחרי, כשבני רצה לתקן את השעון, פנה לחברה בשוויץ, שקיימת עד היום, וזו מצאה את כרטיס הקנייה המקורי של השעון. מי קנה, איפה ומתי.

…בתוך האסם, ישנה דלת עץ, המובילה אל המרתף, המחופה בקיר לבנים. יש שם תיבות תפוחי אדמה. הרצפה מלוכלכת באניצי קש. אנה הזיזה הצידה את הקש והלכלוך. לפנינו נגלה מכסה מעץ גס. היא הרימה את המכסה. חור נגלה מתחתיו, במרתף. זהו חור בתוך חור.

"היכנסי פנימה". אנה אמרה.

החלקתי פנימה, למטה, לחור העמוק והתת קרקעי.  רוחבו כשישה וחצי פיט ואורכו כשישה וחצי פיט. בשוליים- לכלוך, בוץ. האדמה העשירה והשחורה, הידועה של הכפרים. הרצפה גם היא אדמה מהודקת היטב. מיד כשנכנסתי, החזירה אנה את מכסה העץ למקומו. שמעתי אותה מפזרת את הלכלוך והקש מעליו. אני מוקפת בבוץ, מעלי מכסה מעץ המשמש גג. זה ממש כמו קבר.

סוניה נולדה בספטמבר 1941 לשאוול שמיוק ופאולין לבית ברנקלאו. הגרמנים כבר היו בצ'ורטקוב חודשיים. כשהיה ידוע שגטו צ'ורטקוב עומד בפני חיסול שאול מצא מקום מסתור אצל משפחת קוטוביץ. הם בנו בביתם קיר כפול והסתירו שם 10 נפשות. את פאולין והתינוקת סרבו להכניס. בכי תינוקת עלול להסגיר את כל דרי המסתור ואת משפחת קטוביץ. שאול שהבין את הסיטואציה ארגן לאשתו ולתינוקת ניירות מזויפים שהיו אמורים לתת לה הגנה. והן יצאו עם בוקר לכיוון תחנת הרכבת………..