1. 5 קברי אחים גדולים וקטנים בבית הקברות היהודי הישן במעלה רחוב מיצקביצה (ליד בית הקברות הקתולי)
2. 2 קברי אחים גדולים וכמה קטנים בבית הקברות החדש בסטרה צ'ורטקוב 450 גופות.
3. קבר אחים במתחם בית הסוהר. נקברו בו 580 יהודים, שנרצחו בבית הסוהר בחודש יולי 1941 . המקום רוצף בבטון ונבנה עליו מבנה.
4. באתר ביער אורין ליד הישובים שיינקובה ובשובקה בפאתי צ'ורטקוב נרצחו בין 92 ל- 120 יהודים שנחטפו מהרחובות (כונתה "אקציה פראית" התרחשה באוגוסט 1941) בין הנרצחים: ישראל וינטר, שמעון ברגהופר, ישראל ברגהופר, שמואל שווארץ, מרדכי פיצטניק, טיימר, יוזק הורוביץ וקרול הלסטוך. קבר זה נפתח על ידי הוועדה הרוסית אחרי המלחמה בהשתתפות ד"ר ישראל שור.
5. אתר ביער השחור (צ'רני-לס) . 2 קברים 140 גופות של יהודים ופולנים (15 אוקטובר 1941 אקציית האינטליגנציה) הבורות נחפרו לפני כן בידי מקומיים.
6. 16 קברי אחים בגדלים שונים, בדרך ליגלניצה, 400 מ' מהכביש הראשי. 1211 יהודים נרצחו בדרך ליגלניצה.

בעבודות חשיפת הקברים של הוועדה הרוסית השתתף מ. שוטר : "כל קבר המוני היה ארוך כ-50 מטר ובכל מטר היו 2 גופות, שכבות , 17,18 שכבות בכל קבר. היו כ-1700 1800 איש. היו כמה קברים כאלה. הסתכלנו על הגופות שהוצאו: היו כאלה שהיו ירויים, והיו כאלה שהגולגולת שלהם הייתה שבורה והיו כאלה שנראו שנחנקו. הגופות היו לרוב ערומות. הגרמנים ציוו על היהודים לקפוץ מהעגלות ולרוץ למקום איפה שהיו החפירות. שם ציוו עליהם להתפשט ולקפוץ לחפירות. הם נשכבו אחד ליד השני ואח"כ הגסטפו ירו על אלה שנשכבו מרובה אוטומטי. השכבה השנייה נשכבה על אלה שלא חיו, עד שהקבר היה מלא. (עמוד 198 בספר של צ'יסלק) (מדובר על הקברים בדרך ליגלניצה מ.ג.ש.)

ב- 1.9.1939 הצבא האדום (ברית המועצות) נכנס לעיר וצ'ורטקוב הופכת לחלק מהכיבוש הרוסי-סובייטי. כחלק ממדיניותה, היא הלאימה את רכושם של הסוחרים ובעלי הממון. חיי הסוחרים וביניהם לא מעט יהודים, הופכים להיות קשים במיוחד. עסקיהם מחוסלים והם יורדים למחתרת לא להיות באור זרקורי הקומוניסטים. חלקם עוזבים את העיר לערי הסביבה מרוששים.
וב-6.7.1941  נכבשה העיר צ'ורטקוב ע"י הנאצים. הצבא הרוסי נסוג ועזב את העיר. בנסיגתם שאפו להשאיר "אדמה חרוכה" ולכן ירו באסירים שהיו בבית הסוהר והעלו את בית הסוהר באש.

קולות מהיער השחור הוא פרי מחקרה של מרטה גורן ילידת צ'ורטקוב, המספר את קורותיהן של קהילות היהודים במחוז צ'ורטקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה.  מתוך פרק רביעי : עבודות כפייה כשירות מוניציפלי
"ניצול היהודים כמשאב כלכלי היה אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את השלטונות הגרמניים מתחילת כיבוש פולין. מאות מחנות עבודה שהוקמו מילאו תפקיד כלכלי ובו בזמן נוצלו גם כחלק חשוב בתהליך מימוש " הפתרון הסופי של הבעיה היהודית", בשיטת ה"מוות הטבעי".

בצ'ורטקוב היו מעט גילויי התנגדות לנאצים וגם הם נקטלו בעיבם: אחרי אוגוסט 1942 קבוצת צעירים יהודים בגטו צ'ורטקוב החלו להתארגן לפעולה מחתרתית. ראובן רוזנברג הדמות המרכזית בקבוצה, יצר קשר עם חוגים מחתרתיים פולנים שעזרו לקבוצה של 10 -12 צעירים יהודיים שיצאו ליער לקנות אקדחים. הם בנו לעצמם מראש בונקרים ביער כבסיס לפעולתם. אולם הם  לא הצליחו להגשים את תכניותיהם ; עקבותיהם התגלו וחלק מחברי הקבוצה חוסל תוך זמן קצר.

דו"ח הוועדה הרוסית לחקר פשעי הנאצים  21-28 ביוני 1944
 `ACT' ARCHIVE DOCUMENT
Date: June 21-28, 1944

Report of Soviet Special State Commission conducting Archive/File: places/ukraine/chortkiv/commission-report.440621-28 investigation of crimes committed by the German Fascists onthe territory of the city Chortkiv and Region, Western Ukraine, Ukr. SSR. The Commission consists of the following persons: W. H.Druginina; S. I. Turkevich, H. 1. Brytskoho, H. I. Cheverda, A. P. Prokopova, V. A. Krupko, T. S. Litvineriko, K. A. Kozacheriko, P. E. Chermlsonova, Mateush Shuster,Stanislava Ivanovna, Lutsyk Petro I_ I. B. Shorr, M.M. Goldberg, J. U. Bolansky, K. M. Alsenberg, S. T. Kuzmlna, P. J. Chervivsky, M. G. Chursanov.