המוזיקה החסידית בצ'ורטקוב

מוניש ליאה'ס החזן ומשפחתו
מוניש ליאה'ס החזן ומשפחתו

זקני צ'ורטקוב זוכרים את הוריהם לוקחים אותם לבית הכנסת כדי לא להחמיץ את שירתו המופלאה של החזן מוניש ליא'ס.  כל יהודי העיר גם המתבוללים שביניהם היו נוהרים לשמוע את קולו ונעימותיו. ישראל בוימל, בן זמננו, חוקר את המוזיקה של העיירות הקטנות באזור גליציה ומנסה לשמר ואף להחיות את אותם לחנים נפלאים.

לאחרונה, הפיק דיסק עם ניגוני צ'ורטקוב של החזן מוניש שנקרא: "בגלל אבות". יצירות אלו הושרו בפי רבבות חסידי צ'ורטקוב לדורותיהם והללו הופצו בכל רחבי מזרח אירופה. לחנים אלה מזכירים את הקהילה בימי שבת וחג ומבטאים את ההוד והזוהר של העולם היהודי שהיה במזרח אירופה.  מוניס חזן לא היה היחיד היו בעלי תפילה אחדים כמו שיע חזן, אהרון חזן שהיו ידועים במקוריותם וכיוצרי נוסח מיוחד שלימים נודע ברחבי גאליציה בשם "נוסח צ'ורטקוב"

מוניש חזן שהיגיע לצ'ורטקוב ביוזמת חסידי האדמו"ר פרידמן, עלה על כולם ושימעו יצא למרחוק. הוא נולד בשנת 1867 בטלטשין באוקראינה. כבר בילדותו התגלה כשרונו יוצא הדופן והוא למד ושר במקהלות הלך והתפתח ואף יצר סביבו מקהלה ושובל "מעריצים" שלמדו את שיריו ולחניו והפיצו אותם בכל מזרח אירופה. ניגוניו הושרו בכל פה. חסידי האדמו"ר מצ'ורטקוב לאחר מאמצי שכנוע הביאו את החזן מוניש ליא'ס לחצר הרבי מצ'ורטקוב.
יצירותיו המרובות היו כתובות וערוכות בסדר נאה, בפרטיטורות מחולקות בשביל הקולות השונים. היצירות כולן עלו באש עם השמד שעבר על כל יהודי אירופה. אחד מהזמרים במקהלתו כותב בספר צ'ורטקוב: " קולו של ר' מוניש היה חזק, עמוק ועגול. כשהיה שר יחד עם המקהלה היה קולו שקול כנגד כולם יחד. הוא שלט ב"אוקטבה" הנמוכה ביותר מה"בס" וב"אוקטבה" העליונה, עבר גם את הגבוה שבטנורים. יחד עם זאת לא הייתה בשירתו שאגה אלא תמיד צליל מעוגל מתכתי ולמרות העוצמה הייתי מגדיר אותו כלירי, כי הצליל היה עדין וערב לאוזן. צליל קולו היה מצלצל ונשמע מתוך בית הכנסת העירוני ומתפשט ונמשך עד הרחובות והסמטאות הסמוכות. בבית הכנסת הגדול של הרבי נישא קולו עד רחבי הגן….