שטרנברג הרשל צבי ואהרון Sternberg Hershel Zvi and Aharon

מסמכים/עדויות/זכרונות עצי משפחה דפי-עד

מסמכים/עדויות/זכרונות

תולדות הרשל צבי שטרנברג ובנו מאיר ונכדו אהרון מצ'ורטקוב

תולדות הרשל צבי שטרנברג ובנו מאיר ונכדו אהרון מצ'ורטקוב

משה דוד פרידמן-אדמו"ר צ'ורטקוב
משה דוד פרידמן-אדמו"ר צ'ורטקוב

ראשית דבר… כתב צבי שטרנברג. חיפה.

סבא אהרון היה בנו של מאיר שטרנברג, ונכדו של הרשל צבי שטרנברג.
הרשל היה הגבאי של האדמו"ר, רבי משה דוד פרידמן, מייסד שושלת צ'ורטקוב. משה דוד היה בנו של רבי ישראל מרוזין.
האדמו"ר שידך את הבן של הגבאי עם מלכה, בתו של רבי מאיר קופל אנגלברג, הרדמו"ר מבוהוש.
יש לציין כי גם חסידות בוהוש שייכת למשפחת פרידמן וכמובן לאדמו"ר ישראל מרוזין.

כפי הידוע לי המשפחה היגיעה לצ'ורטקוב ביחד עם האדמו"ר, יתכן וחלק מהמשפחה גרה קודם בסדיגורה.

סבא הרשל היה נשוי למטל, ממנה היו לו בן ושתי בנות, בהמשך התחתן עם אישה שנייה בשם הנייה, אשר ילדה ארבעה בנים נוספים. הייתה לו דירה, ככל הנראה, בעיר בוצ'ץ הסמוכה לצ'ורטקוב. (שם נולד גם הסופר ש"י עגנון, שהיה חסיד צ'ורטקוב).

חלק מהמשפחה עברו ב- 1913 עם הרבי מצ'ורטקוב לוינה. הבן של הרשל, יוסף, כיהן שם כגבאי של רבי ישראל מצ'ורטקוב. אחד מבניו, שכנראה היה מקורב לתנועת בית"ר בווינה טבע בשעת רחצה בנהר. (היה חבר של בתר, מוכר בולים ידוע בחיפה).

האדמור והשמש בגן הארמון
האדמור והשמש בגן הארמון

סבא הרשל היה גבאי של האדמו"ר במשך שנים רבות, יחד אתו היו גבאים נוספים כמו הרשל רפפורט. הבדילו בניהם על ידי הכינוי הגבוה והנמוך. הרשל שטרנברג היה הגבוה.

כפי שנאמר, סבא הרשל שימש את האדמו"ר במסירות רבה ולאורך שנים, ובספרים השונים הקשורים בצ'ורטקוב, מוזכר בהערצה ובהערכה רבה.

הוא זכה להיות ליד האדמו"ר בשעת פטירתו ובזכות דברים שכתב, ידעו הכול על פטירתו.

 

החיים בצ'ורטקוב

סיפורים שונים מחיי הקהילה וההווי של יהודי צ'ורטקוב הגיעו לאוזניי, אביא כאן את הזכור לי:
ידע בשפות:
האזור שבו גרה המשפחה היה בחבל פודוליה, גליציה המזרחית, זהו אזור קרבות בין כוחות שונים של קוזקים, לבנים, אדומים ושחורים, בזכות כך, לתושבי המקום הייתה שליטה בשפות רבות כמו אוקראינית, פולנית, ורוסית. גם סבא נתן שלט בכל השפות.
הילדים למדו שם גם בחיידר וגם בבית ספר פולני, שם היה לסבא נתן חבר, שגם נקרא שטרנברג ולימים עבר לשדה יעקב ושמו שלמה טורטין. (הוא נקרא שטרנברג על שם אמו היות והפולנים לא הכירו בחתונות יהודיות).

ידע בשחייה:
אנשי צ'ורטקוב היו שחיינים מעולים בזכות נהר הנקרא סרט, שבו למדו לשחות כבר בגיל צעיר, סבא אהרון שהיה שחיין מעולה, לימד את בנו, נתן, לשחות ואכן סבא נתן ידע לשחות מצוין.

גמילות חסדים:
בצ'ורטקוב היה גר יהודי לא רחוק מביתו של סבא אהרון. איש זה היה מסוגר בביתו ולא דיבר  עם איש, כינויו היה: "השותק". סיפרו שאדם זה, בהמלצת הרבי, גזר על עצמו שתיקה היות שמדיבור שדיבר אשתו נפטרה והוא עשה לעצמו תיקון וגזר שפה שמדבר דברים אלה, עדיף לו שישתוק.
סבתא מלכה, אשתו של סבא אהרון, ריחמה עליו ושלחה לו אוכל במשך שנים רבות.

דבורה פרץ וחברים
דבורה פרץ וחברים

דבורה, בתם של סבא אהרון ומלכה, הייתה השליחה שהביאה את האוכל עד שבגרה ואז ה"שותק" סימן לה שיותר לא ראוי שנערה תביא אוכל.
אנשים סיפרו שמבעד לחלון ניתן היה לשמוע את קולו הערב. יום אחד ביקש שיקנו לו סבון ותכריכים, וכעבור זמן קצר, נפטר.

 

דאגתו של האדמו"ר:
בגינה של האדמו"ר מצ'ורטקוב גדלו עצי פרי שונים. נתן, (אבא של צבי, כותב הטקסט) בנו של רבי אהרון, טיפס על אחד העצים כדי לקטוף פירות, הרבי השקיף מבעד לחלון, ראה את הילד מטפס ומיד קרא לאביו – לסבא אהרון וביקש שישמור על הילד שלא יפול, כך דאג לו ושמר עליו.

 

שמשון הגיבור:
בצ'ורטקוב היה אדם אחד שהתגאה בכוחו ובאומץ ליבו. כדי להוכיח את גבורתו, אמר כי הוא מסוגל ללכת לבית הקברות באמצע הלילה.
אנשי העיירה נתנו לו כהוכחה למעשיו יתד, אותה יצטרך לתקוע בבית הקברות וכך ידעו שאכן ביצע את המשימה.
מאחר ולא חזר, הלכו לחפש אותו ומצאו אותו כשהוא שוכב בבית הקברות והיתד תקועה בתוך מעילו, כנראה חשב שהמתים תפשו אותו ומת מפחד…

היה גם כיף:
סבא נתן היה מספר שאהב מאד ללכת לקרקס שהיה מגיע אחת לכמה זמן לעיירה, וכולם היו נהנים לצפות ולהינות.

מנהגים מיוחדים:
בשבת שירה, היה מנהג בצ'ורטקוב, לתת אוכל לציפורים, מנהג זה עבר אלינו ואנו מקיימים אותו עד היום.
בשבת הגדול, היו כולם מתאספים בשעה תשע ומחכים לרכבת, כדי "לנסוע למצריים" לנקות את הפרך…
ביום האחרון של פסח היו האנשים בצ'ורטקוב ממלאים קערה של מים ועוברים מעליה כאילו חצו את הים.

ושמו הולך לפניו…
האדמו"ר מצ'ורטקוב רבי משה, היה ידוע בתור צדיק העושה נפלאות ומופתים.
כמעט כל החסידויות היו מעריצים אותו. היה מקובל שמי שרוצה ברכה הולך לרבי-רבי דוד משה, ומי שרוצה עצה, היה הולך לבן, רבי ישראל.

 

משפחת אנגלברג מבוהוש

כפי שנאמר, סבתא מלכה הייתה בתו של מאיר קופל אנגלברג, שהיה הגבאי של האדמו"ר מבוהוש, רבי פרידמן.( אנגלברד נקראו כך היות וברחו מהר להר ברוסיה כמו נשרים).

סבתא מלכה נסעה בדרך כלל ללדת את ילדיה אצל אמה בבוהוש שברומניה ולכן לסבא נתן הייתה תעודת לידה רומנית. במסמכים אלו השתמש שבתאי שהחל את מסעו לארץ ישראל.
ניסיתי למצא פרטים וסיפורים על המשפחה וכחלק מחיפושי נפגשתי עם האדמו"ר מבוהוש הנוכחי המתגורר בבני ברק.

האדמו"ר התרגש מאד לשמוע שאני הנכד של מאיר קופל, והפנה אותי לבן דודו המכהן כאדמו"ר לחסידות בוהוש בירושליים.
הגעתי לירושלים ופגשתי אותו ואת אשתו ציפורה שהייתה אחותו של האדמו"ר הקודם מויז'ניץ בני ברק.

על ראשו היה כובע שטריימל בצורת שפיץ כפי שנהוג בחסידות רוזין.
הוא קיבל אותי יפה מאד ושמח לפגוש את הנכד של הגבאי.

הראה לי ספרים על סבו ואמר לי שאם סבא שלי היה הגבאי של האדמו"ר הזה, סימן שהוא היה איש גדול.

הוא גם ידע לספר לי שמשפחתו של הגבאי היגיעה מרוסיה.

עד כה לא הצלחתי לברר האם ישנם קברים של המשפחה בבית הקברות היהודי בבוהוש.

 

שמות הנספים במרתף השואה
שמות הנספים במרתף השואה

חסידות צ'ורטקוב היום

יש בית כנסת על שם צ'ורטקוב בצפת בנוסף לבית הכנסת שבשכונת מאה שערים בירושלים.ההדלקה הראשית במירון בל"ג בעומר, נעשית על ידי חסידות בויאן שהיא ההמשך של חסידות צ'ורטקוב.

במירון, ליד הציון של רבי שמעון בר יוחאי, ישנו נר תמיד ששיך לחסידות צ'ורטקוב אשר ממנים את ההדלקה עד היום.

הקשר המיוחד של האדמו"ר מצ'ורטקוב לרשב"י מסופר במאמר על ידי הגבאי הרשל.

במרתף השואה שקדם ל"יד ושם" שנמצא בהר ציון, ישנה אנדרטה מיוחדת לקהילת צ'ורטקוב שנעשתה על ידי הורינו. באנדרטה יש תיבה ובה נמצאים שמות בני המשפחה שנספו בשואה.

מידי שנה נהגו ההורים לנסוע לטקס האזכרה. ישנה תמונה של הבת דודה גוסטה פקט במרתף השואה.

בני המשפחה בארץ, בעיקר בן הדוד שמעון פקט והאח ישראל שטרנברג, לא שכחו את קרוביהם שנספו

גוסטה פקט במרתף השואה
גוסטה פקט במרתף השואההה

בשואה וביקשו לחרוט את שמות הנספים או להנציחם בדפי עדות.

הייתה צורת הנצחה נוספת על ידי נטיעת עצים ביער הקדושים על שם צ'ורטקוב.
כמו כן כתבו ספר הנצחה לעיר צ'ורטקוב, שם ניתן למצוא חומר וידע רב.

בנוסף, בני הדור השני והשלישי מנסים להחיות את המסורת של מפגש יוצאי צ'ורטקוב. כל שנה מתגלים אנשים הרוצים לדעת עוד ועוד פרטים על משפחתם בצ'ורטקוב.

למשל, במפגש האחרון שנעשה בכ"ח ניסן תשס"ע ביקש נכד מהישוב קורנית לדעת על אודות משפחתו. למרבה הפלא שמות בני משפחתו היו מיכאל וצבי נוסבאום, שהיו בני דודים של משפחתנו הגרים באביחייל.

הנכדה הדרת מתפללת במחנה השמדה בלזץ
הנכדה הדרת מתפללת במחנה השמדה בלזץ

אציין כאן שמות של קרובים ואנשים שונים הקשורים לקהילה:

בלימה דרוק לוקר.

לדודה דבורה הייתה חברה מצ'ורטקוב בשם בלימה דרוק לוקר, שהתחתנה לאחר מכן עם יעקב כץ, שהיה חבר כנסת. שתיהן נפטרו בגיל 96 בהפרש של 10 ימים מזו מזו וטמונות בסמיכות בבית הקברות בחיפה.

 

אברהם בן דוד (דולק).

על אברהם דולק שטרנברג
מתוך ספר יזכור לחללי צה"לעל אברהם דולק                 שטרנברג

אחד הנספים בספר השואה היה דוד בן מאיר, אח של סבא אהרון, שנספה יחד עם אשתו בביתו. בנם אברהם, ניצל מהשואה וברח לרוסיה, לטשקנט, עלה לארץ באניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים והוגלתה לקפריסין. משם עלה ארצה, התגייס לצבא ונפל בעת מילוי משמרתו בשנת 1949. הוא קבור ברחובות היה נצר אחרון למשפחתו.

הלל שטרנברג .

בן משפחה נוסף, בן דוד של אבא בשם הלל שטרנברג, היה ספרן בצ'ורטקוב. עבר להתגורר בעיירה סמוכה בשם אוז'ראן. הוא נספה בשואה

בצ'ורטקוב, ואילו אשתו וילדיו נהרגו על ידי האוקראינים ששרפו את המערה, בה התחבאו. הם יצאו החוצה, נורו ונהרגו. ה' יקום דמם.

מפליא לראות כי בספר של קהילת אוז'ראן באותה שורה, זה לצד זה מוזכרת משפחתו של אליעזר דורף, אח של סבא מאיר דורף, אבא של פנינה דורף-

מתוך ספר אוזיראן
מתוך ספר אוזיראן

אשתי תבל"א, מול משפחתו של הלל שטרנברג.

ובשכונת נווה שאנן.
יש לציין כי בשכונת נווה שאנן ישנו יחסית מספר גדול של יוצאי צ'ורטקוב, בניהם משפחת שטוקמן, גייזלר, שטוק, זיידן.
שיקי הוא בנו של בנימין זיידן ששינה את שמו לשני, והיה טייס תת אלוף ומפקד טייסת ההרקולסים שביצעה את מבצע אנטבה.

 

העליה לארץ


הראשון מבני המשפחה שהגיע לארץ , היה שבתאי, הבן הבכור של סבא אהרון ומלכה.
שבתאי היה חבר בתנועה הציונית בצ'ורטקוב, כנראה בשומר הצעיר, ועזב את פולין בתעודות מזויפות כאילו הוא אחיו הקטן, נתן, שהיה בעל תעודה רומנית בזכות שאמו ילדה אותו אצל הוריה בבוהוש ברומניה.

האדמו"ר ישראל פרידמן ועל ידו הגבאי יוסף שטרנברג
האדמו"ר ישראל פרידמן ועל ידו הגבאי יוסף שטרנברג

בדרכו לארץ, בווינה, חלה שבתאי במחלה מסוכנת ונזקק לטיפול ואשפוז ארוכים, מי שטיפל בו במשך ימי חוליו, היו חסידי צ'ורטקוב, בזכות הייחוס שלו, גבאי האדמו"ר, יוסף שטרנברג, היה דודו.

ככבוד לדודו, נהג שבתאי להסתובב עם כיפה שחורה בכיסו ודאג להשלים מניין באופן קבוע, גם בימיו האחרונים "בבית אבות דינה", שבנווה שאנן.

שבתאי עלה לארץ, הגיע לכפר תבור, ושם התארס עם דודה מרים, צברית, בת למשפחת ראובן גולדמן, ממייסדי כפר-תבור.

יש בידי תמונה עם הקדשה, שנשלחה להוריו, מזכרת מיום האירוסין עם מרים.
שבתאי הצליח לשכנע את סבא ואחיו לעלות לארץ ובזכות כך נצלו מצפרני הצוררים הנאצים.
חלק מהמשפחה עלתה לארץ וחלק שנשאר בצ'ורטקוב ובווינה, היות ולא יכלו לעזוב את עסקי המסחר והיין הלבן, נהרגו בשואה.

החיים בארץ

אהרון ומלכה שטרנברג מצ'ורטקוב
אהרון ומלכה שטרנברג מצ'ורטקוב

כאמור, סבא אהרון וסבתא מלכה, הגיעו לארץ בעקבות בנם שבתאי, בתחילת שנות השלושים.
הם עלו והתיישבו בחיפה בשכונת נוו שאנן.

סבא היה ממקימי בית הכנסת רמב"ם בשנת 1936, ושימש כמזכיר בית הכנסת ועבד כמנהל חשבונות במאפייה ברחוב אילת.

סבתא מלכה, שהייתה כאמור בתו של מאיר קופל, נפטרה ונקברה בראש השנה 1940.

סבא נתן סיפר שהלך ברגל לבית הקברות שבחיפה.

סבא אהרון, המשיך להתגורר במשך כל השנים בביתם של שבתאי ומרים. מה שייחד את סבא אהרון היה הקשר המיוחד שלו עם הילדים.

היה נוהג לשבת בגן שליד הקיוסק בתחילת רחוב התיכון ותמיד מסביבו, חבורת ילדים שנהנו מסיפוריו ובדיחותיו. כינוייו היה "זיידה".

הנכדים כולם זכו ליחס אוהב ומיוחד, במיוחד הנכד הבכור מאירקה.

זכור לי שכשנכד היה חולה, סבא היה בא לשחק אתו ולספר לו סיפורי מעשיות.

סבא גם חינך לנימוס ודרך ארץ, ידע להסביר בצורה עניינית ונעימה.

למשל חינך אותנו לא לאכול לפני שבעל הבית אוכל, חוץ ממרק שעלול להתקרר ואותו אפשר לאכול לפני בעל הבית.

הבית של שבתאי היה ברחוב התיכון 8 שימש כמרכז של משפחת שטרנברג, גם בזכות סבא שהיה שם וגם בזכות שבתאי. זכור לי שהיה בבית פסנתר בו ניגנה הבת שרה ז"ל.

כל עולה מהמשפחה, שהגיע לארץ, היה דבר ראשון פונה לביתו של שבתאי ומוצא שם מענה.

פמוטים שעברו במשפחה והגיעו לצבי שטרנברג
פמוטים שעברו במשפחה והגיעו לידי צבי שטרנברג

אני זוכר, שלאחר ששמעון פקט אשר נכלא במחנה מעצר בשער עליה, הצליח לברוח, הוא היגיע שרוט מהגדר- ישר לביתו של שבתאי, ישר לביתו של שבתאי. גם ברוך שטרנברג (הר כוכב) קיבל סיוע משבתאי ועל כך הוקיר לו תודה.

אברהם שטרנברג, ז"ל שנפל בצבא, הספיק אף הוא לבקר בביתו של שבתאי.

הבית הכיל בתוכו אנשים רבים, גם מאירקה, הנכד, ואשתו היו גרים באחד החדרים ובחדר נוסף התגוררה משפחת חופרי.

אני זכיתי להתפלל עם סבא עד גיל 14, אז עברנו לרמות רמז.

אני זוכר שמידי פעם, כשסבא היה בא לבקר, הביא מתנות קטנות, שהיה שם לב שחסר לנו למשל סכין לחלות או מלחיה.

סבא נפטר ביום האחרון של פסח כשבניו לידו. הוא נטמן בבית העלמין בחיפה., שם קבורה גם אשתו, שלושה מילדיו ובני זוגם.

אני קיבלתי למשמרת למשמרת את הפמוטים של סבתא מלכה והגביע של סבא. זכות היא לי.

בברכה צבי שטרנברג

עצי משפחה

שושלת הרשל שטרנברג
הרשל נישא לשתי נשים למטל ולהניה
ממטל נולדו 3 ילדים: מאיר, זלדה ורבקה
מהניה היו 4 ילדים : ליזר, דוד, שובר ויוסף
למאיר נולדו: חיים, אהרון, שרה, פיגה, חוה, דוד, יצחק, ומטל.
לזלדה היו 2 ילדים: שרה חנה, והרשמן.
לרבקה היו 4 ילדים: הילל, מטל, גיטל,  שרה,
לליזר היה ילד אחד: גלזר
לדוד היה ילד אחד: הלל
לשובר לא היו ילדים או לא ידוע
ליוסף היו 5 ילדים: משה, ברוך, יעקב, אהרון, יצחק

לפיגה בת מאיר היו 2 ילדים: מלו ורגינה
לאברהם בן מאיר היה בן יחד: אברהם דולק
ליצחק בן מאיר הייתה בת רותי
למטל בת מאיר הייתה בת גוסטה

למטל בת רבקה היו 2 ילדים: מיכאל וצבי נוסבאום
לגלזר בן ליזר היה בן צבי

לאהרון בן מאיר היו 4 ילדים: שבתאי, ישראל, נתן ודבורה.
ישראל בן אהרון נישא לגניה להם שני ילדים: יוסף שטרנברג וכרמלה שינקמן. כרמלה נישאה ליוסי שינקמן.

דפי-עד

נר זיכרון לזכר בני משפחתנו שנספו בשואה
לזכר יקירינו שנספו בשואה

לזכרם של:
מאיר שטרנברג
שרה לבית שטרנברג
פייגה לבית שטרנברג

חוה לם לבית שטרנברג Chawa  נולדה ב Czortkow שב פולין בשנת 1895 למאיר ורחל. היא היתה מנהל/ת חשבונות ונשואה לברוך. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה היא היתה ב Czortkow שב פולין.

הלל בן רבקה
מינה Sternberg שטרנברג לבית טננבוים נולדה ב Zaleszczyki שב פולין בשנת 1895 לברל וגיטל. היא היתה מורה ונשואה לדוד. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה היא היתה ב Czortkow שב פולין.

Chaja רחל חיה Sternberg שטרנברג לבית ברונשטין נולדה ב Sadagora שב רומניה בשנת 1840 לאהרן ומטיל. היא היתה בעל/ת בית חרושת ונשואה למאיר. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה היא היתה ב Czortkow שב פולין. נרצחה בשואה.

Dawid דוד Sternberg שטרנברג נולד ב Czortkow שב פולין בשנת 1887 למאיר ורחל. הוא היה סוחר ונשוי ל מינה לבית טננבוים. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה הוא היה ב Czortkow שב פולין. נרצח בשואה.

חיים Sternberg שטרנברג נולד ב Czortkow שב פולין בשנת 1890 למאיר ורחל. הוא היה מנהל חשבונות ונשוי ל יטי לבית דרוק. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה הוא היה ב Czortkow שב פולין. חיים נרצח בשואה.

מניה Sternberg שטרנברג נולדה לדוד ומינה לבית טננבוים. היא היתה ילדה. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה היא היתה ב Czortkow שב פולין. מניה נרצחה בשואה.

בוניק/אברהם Sternberg שטרנברג נולד לדוד ומינה לבית טננבוים. הוא היה ילד. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה הוא היה ב Czortkow שב פולין. בוניק נרצח בשואה.

ברוך Sternberg שטרנברג נולד ל Dawid ומינה. הוא היה ילד. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה הוא היה ב Czortkow שב פולין. ברוך נרצח בשואה.

מניה Sternberg שטרנברג נולדה ל Dawid ומינה. היא היתה ילדה. לפני מלחמת העולם השניה התגוררה ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה היא היתה ב Czortkow שב פולין. מניה נרצחה בשואה.

מריק Sternberg שטרנברג נולד לחיים ויטי לבית דרוק. הוא היה ילד. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Czortkow שב פולין. בזמן המלחמה הוא היה ב Czortkow שב פולין. מריק נרצח בשואה.