תמונות
אלבום משפחת יוסי למפל לבית שנקלבך
מסמכים/עדויות/זכרונות
SZTAJNER FAMILY חסידי אומות עולם שהצילו את רות למפל לבית שנקלבך The Righteous Among The Nations ( אתר יד-ושם)
SZTAJNER FAMILY: Rescue Story: SZTAJNER, EMIL SZTAJNER, MARIA SZTAJNER, JAN SZTAJNER, MRS.
During the war, Emil Sztajner lived in the village of Zielone near Czortkow, Tarnopol district, with his wife Maria and parents. From January 1943 until the liberation in 1944, Emil and his family sheltered eleven Jews.
In January 1943, they hid their acquaintances, the Feuerbergs – Zelik, his wife Jetti, and their two children Ulek and Szimon. The Feuerbergs were from Czortkow. Shortly after, Dr. Akselrad and Dr. Bunek Margules joined them.
After the liquidation of the ghetto and the labor camp (April 1943), shelter was also given to Isidor Zinn. Rutka (Lampel) and Adela, then fourteen, and Dr. Gerson Bergman and his wife, Nusia, also joined them sometime in January 1944, “after different dramatic adventures,” as Gerson Bergman put it in his testimony to Yad Vashem. “All of us, eleven people, survived until the liberation by the Red Army in late March 1944. Mr. Emil Sztajner and his family, despite difficult circumstances, treated us kindly and warmly… Mr. Emil Sztajner was always quiet and treated us as members of the family,” wrote Bergman.
After the war, the Feuerbergs left for Venezuela while Isidor Zinn and Rutka Lampel settled in Israel. The Bergmans settled in Sweden. Adela was murdered in Krakow after the liberation. The Sztajners moved to Wroclaw.
On December 27, 1983, Yad Vashem recognized Emil Sztajner, his wife Maria Sztajner, his father, Jan Sztajner, and his mother, as Righteous Among the Nations.
פיסות מידע על משפחת שנקלבך מצ'ורטקוב מפי יוסי למפל בנה של רות למפל לבית שנקלבך
אמא לא סיפרה הרבה. היא בעצם לא סיפרה דבר. רק אחרי מותה, אבא סיפר ללאה, אישתי, קצת על עברה של אמא.
רות נולדה בשנת 1925 ואחיה זאב /וולף נולד ב1922. הוריהם יוסף שנקלבך שהיה נשוי לרבקה לבית ליכטנטל. אב המשפחה יוסף, יליד 1898, היה חזן ובעל קול מאד יפה וגם מתווך. מספרים שבשנות השלושים הוא עזב את המשפחה ונסע עם בת דודתו לארה"ב, למצוא את מזלו ולהביא את המשפחה אחריו. היה שם כשנתיים וחזר לצ'ורטקוב. בת דודתו נשארה בארה"ב וניצלה מ"הפתרון הסופי". בצורטקוב, המשפחה נרצחה ב- 16.6.1943 עם חיסול גטו צ'ורטקוב ועם הובלת היהודים האחרונים, לבורות הירי, בשדות שליד שדה התעופה. אב המשפחה, יוסף, דאג למקום מסתור לרות/רוז'ה- קראו לה שם.
גוי, באחד הכפרים באזור צ'ורטקוב, הסכים להסתיר אותה, תמורת תשלום, יחד עם עוד 6 -7 יהודים אחרים, בבור מתחת לאדמה. היא הזכירה אחד מהם, שגר בפתח תקווה. כשהסתיימה המלחמה, היא בקושי יכלה ללכת, רגליה היו נפוחות וסבלה מתת תזונה. רות חזרה לצ'ורטקוב ולא מצאה נפש חיה ממשפחתה. היא החלה לעבוד במטבח של הצבא הרוסי, שהתמקם בצ'ורטקוב או באזור צ'ורטקוב. לאותו מחנה צבאי היגיע בחור יהודי, עם קבוצת בחורים יהודים, שרק השתחררו מהצבא ההונגרי, ששילח אותם לחופשי. הקבוצה הזו גויסה בהונגריה ב- 1941 והייתה לקבוצת עבודה (של יהודים בלבד) עבור הצבא ההונגרי. שלוש שנים התגלגל עם הקבוצה הזו. כשהסתיימה המלחמה שילחו אותם "לאן שתיסע אותם הרוח"…. ישנה תמונה, שצולמה אחרי המלחמה, בה יעקב, יחד עם חבריו, בבית של איכרים אוקראינים, שהגישו להם אוכל. יעקב וחלק מחבריו, היגיע לצ'ורטקוב ושם התחברו לצבא הרוסי. שם, קיבלו מקום לישון ואוכל. יעקב שימש להם כחייט. רות, שהגישה אוכל לחיילים, ראתה בחור יהודי נחמד ונתנה לו כמות נדיבה של אוכל. שניהם היו יפים וצעירים, התאהבו והביטו קדימה…כשיעקב הכיר את רות היו לה רגליים נפוחות ובקושי יכלה ללכת. רות לא ידעה הונגרית אך הם דיברו אידיש ביניהם. ב- 1945 נולד בצ'ורטקוב בנם יוסי. כשנרגעו הרוחות והוכרז על רפטריאציה, ויהודים החלו לעזוב את צ'ורטקוב, כשפניהם לפולין ומשם לארצות אחרות, החליטו יעקב ורות לחזור לעיר מגוריו של יעקב בהונגריה: באיה מארי- BAIA MARE, עיר גדולה בטרנסילבניה. יוסי היה כבר בן שנתיים. 1947.
משם לארץ ישראל, כנראה דרך נמל קונסטנצה. כשהיגיעו לחופי ארץ ישראל אמרו להם לזרוק לים כל מה שהיה להם, את כל מה שעוד נשאר להם אחרי האבדן הנורא. אנייתם הובלה לקפריסין, שם עוכבו על ידי הבריטים שלושה חודשים ואחר כך, בפברואר 1948, הגיעו לחופי ארץ ישראל. המשפחה התמקמה בחדרה, תחילה בפחונים של שכונת ברנדס, אבל מהר מאד יצאו משם לדירה ב"שכר דירה" מול קולנוע חוף. שם היו עד 1951,2 . אמא עבדה תמיד קשה, תחילה בניקיון, ובקיוסק פלאפל, בחנות ספרים. בחורף ובקיץ, בגשם ובשרב- תמיד עבדה קשה ולא ישבה בבית.
רות שלחה פעם פעמיים חבילות לגוי והפסיקה. היא לא שמרה על קשר עם צ'ורטקובאים אחרים, עד כמה שידוע. היה לרות בן דוד בכפר יונה, שהיה בחתונת יוסי ולאה, אך מסיבות, שלא ידועות לנו, הקשר נותק.
מספרים שהאיש עלה לארץ עם אישה גויה והיו להם 3 ילדים. (מעניין)
ידוע לנו שבקריית מוצקין, ברחוב חשמונאים, הייתה חנות מכולת של אנדרמן מצ'ורטקוב. מנישואים ראשונים שלו היו בן ובת. הבן שלהם עבד ברפא"ל. מי מכיר מי יודע?
עצי משפחה
רבקה שנקלבך לבית ליכטנטל נ. 1897 נרצחה 16.6.1943(חיסול גטו צ'ורטקוב) נישאה ליוסף שנקלבך נ. 1898)חזן ומתווך) נרצח 16.6.1943
לרבקה ויוסף שני ילדים: רות וזאב
רות למפל לבית שנקלבך נ. 1925 נפטרה בישראל. קבורה בחדרה.
וזאב/וולוולה נ. 1922 עבד כעוזר אצל רופא שיניים רווק נרצח 16.6.1943
הוריה של רבקה: צבי ושרה ליכטנטל.הוריו של יוסף: אבא ומרים שנקלבך.
דפי-עד
לזכרם של בני משפחת שנקלבך
שנקלבך יוסף נרצח 16.6.1943.
שנקלבך רבקה נרצחה 16.6.1943.
שנקלבך וולף/זאב נרצחה 16.6.1943