העדות נמסרה בווארשה 1958 מספר 301/5660 "נולדתי ב- 4.4.1907 בלבוב להורי: הנריך איכל ואנטונינה לבית קושיה. אשתי הדויג מתילדה מבית טייכמן נולדה ב- 16.6.1918 . נישאנו ב- 5.9.1939 . גרנו בלבוב ברחוב נבייקה 36 . עבדתי כעורך דין במחלקת החוק והמשפט של בראונהB.R. בלבוב. אחרי כניסת הצבא ההיטלראי ללבוב נאלצנו לענוד טלאי. זרקו אותי מהעבודה ובסוף יולי 1941 הועברנו לצד היהודי (לגטו) שזה ברחוב אנה הקדושה.
באותה תקופה עבדתי במוסכים של רכבים של האחים וולה (וולאז') ברחוב נבייקה כפועל שחור. אשתי מצאה תעסוקה בסדנאות עירוניות. ביולי 1942 החלה בלבוב אקציה גדולה בה מצאו את מותם מאות אלפי יהודים. אשתי ואני התחבאנו אצל פרופ' שטרז'ינסקי בלבוב ברחוב טרזה הקדושה. אחרי האקציה הזו הצטמצמו תחומי הגטו ואנו נאלצנו לעבור מהדירה בה היינו לדירה אחרת בגטו המצומצם ברחוב וורשבקה 10. בסוף ספטמבר 1942 עזבנו את לבוב והגענו לצ'ורטקוב לידידה של אימי גברת מריה ז'ש'יצקה ZARZYEKIEJ MARII . רחוב שבסקה 27. אצלה הסתתרנו בעליית גג. היה קר ולא היה אוכל. הכניסה למחבוא הייתה סגורה בארון ספרים. היינו במסתור בצ'ורטקוב עד 23.3.1944 . זאת אומרת עד לכניסת הצבא הרוסי לצ'ורטקוב ואז חזרנו ללבוב ומשם אחרי כמה חודשים לזבשה (שם של עיר?) שם הייתי עד יוני 1958 ושם עבדתי כעורך דין. בשנת 1947 שיניתי באופן רשמי את שמי מאייכל לקושיה.