ניצולה: מרטה גורן לבית וינטר

Szulc, Józef    Szulc, Anna     Drzewicka-Szulc, Lidia
The Szulces, Polish Catholic aristocrats, had an agricultural estate near Czortków (Eastern Galicia). Fearing the schemes of the Soviet regime, which had annexed the area when the war began, the Szulces fled to Warsaw and joined the refugee families there.

הניצולים: ארבעת בני משפחת פיירברג: שמעון פיירברג, אמו: ייטה אביו: זליג, ואחיו: ישראל. ד"ר גנק ברגמן ואשתו לושה לבית וייזר,   ד"ר אקסלרד,   ד"ר מרגוליס,  מר צין  ועוד שתי נערות ששמן לא ידוע. אות חסיד אומות עולם הוענק למר שטיינר ומשפחתו על שהעניקו מסתור לאחד עשר יהודים. מר שטיינר היה פוקסדויטש שחי בבזרנילה, מתחם של 2, 3  בתים בסה"כ, מבודדים מהעיר בפאתי היער השחור.

במסתור בבית משפחת קוטוביץ נבנתה במיוחד דופן כפולה לקיר, בו הסתתרו 10 ניצולים: 4 בני משפחת שוויגר: דוד, רוזה-שושנה, נטליה ואהרון-יוסף. מרילקה ובלנקה רייכשטיין, זושיה אנדרמן ואמה, חיים מונדק נייברגר וסלק-שאול שמיוק-סמט.

משפחת אקסנצ'וק קיבלה אות חסידי אומות עולם על שהעניקה מחסה לשושנה רוזה כרמי לבית ורטנפלד לבתה ברוריה הפעוטה בת השנתיים, לאחיה דוז'ו-אברהם ורטנפלד בן 20  ולילדה נוספת בת תשע : לולה קאופמן לבית ריין אשכנזי. משפחת אקסנצ'וק משפחה אוקראינית שהתגוררה בווגננקה. משפחה שהתפרנסה מגן הירקות שבחצר ביתם. באחת הפעמים כשגב' אננה אקסנצ'וק הגיעה לגטו למכור את מרכולתה היא פגשה את רוזה/שושנה והשתיים החלו לשוחח על מצבם האומלל של היהודים. אננה אקסנצ'וק הציעה לשושנה שבעת צרה תוכל לפנות אליה ולמצוא אצלה מחסה.

הניצולים: יעקב, פרידה ומשה שווארץ. מינה, דויד ומטילדה
אני משה שווארץ בנם היחיד של פרידה ושל יעקב שווארץ שנרצח חודש וחצי לפני סיום המלחמה.  הייתי בן שמונה בשנת 1943כשמשפחת ויכריך: אבא, אמא ובת- הצילה את חיינו. משפחה פולניה קתולית שגרה בפאתי הכפר מדבדובצה בסמוך לבוצץ. משפחה זו הכיר אבי בתקופת שהותנו בגטו בוצ'ץ. אבא היה יוצא בלילה מהגטו לצד הארי לחפש אוכל. במהלך שיטוטיו יצר קשר עם אדון ויכריק שהבטיח לבנות עבורנו מסתור בו נוכל לשרוד את המלחמה. אבא שילם עבור הבנייה בדולרים והבטיח שאחרי המלחמה ייתן לו 15 דונם אדמה, 2 סוסים וארבע פרות.

הניצולה פרידה גייזלר לבית לבהרט
כתבו בנותיה: אתי חצקלביץ וזהבה פלניצקי
מונצה אוהרינסקה זכתה באות חסידת אומות העולם על שהעניקה לאמנו פרידה גייזלר לבית לבהרט, נערה בת 16(?), מחסה בביתה הדל במשך ששה חודשים (מאוגוסט 1943 עד מרץ 1944) כשכל דלתות העולם הלכו וסגרו על חייה. אחד מתושבי המקום שבביתו כבר הסתתרו בני משפחתה המורחבת של פרידה, הבטיח לבוא ולהסתיר גם את אמה ואחותה.

מריה בלישצ'וק, (Maria Blyszcuk Rosenzweig) פולניה קתולית, שעבדה בבית החולים בו עבד אמיל רוזנצוויג כרופא. כשהופצו השמועות על החיסול הסופי של יהודי צ'ורטקוב והמצב הלך והחמיר הבין ד"ר רוזנצוויג שעליו להיעלם מפני השטח.  ד"ר רוזנצוויג חיפש מקום להסתתר בו. רוזנצוויג ידע על בניין ישן שעמד בפני הריסה ושישנן בו דירות שאיש אינו גר בהן בגלל מצב הבניין. מריה הציעה לו את עזרתה. בתושייתה, פנתה לבעל הדירה ושכרה ממנו את הדירה ועליית גג שנמצאה בקומה העליונה של הבניין והגישה אליו הייתה דרך גשר עץ שניתן היה להזזה. בלילה אחד נעלם ד"ר רוזנצוויג מבית החולים והיגיע למקום המסתור שהכינה לו מריה.

Dobrucki, Andrzej  Dobrucka, Aniela   Mikusz-Dobrucka, Ewa-Maria

Andrzej and Aniela Dobrucki, who lived with their 15-year-old daughter, Ewa-Maria, in the town of Czortków, in the Tarnopol district of Eastern Galicia, were well known for their sympathy toward Jews. In the autumn of 1942, during the liquidation of the Czortków ghetto, a number of Jewish refugees turned up on their doorstep. Among them was a lawyer named Margules; a woman named Gelberowa; her daughter who was a music teacher; Szor, an accountant; Perlmutter, a Jewish merchant; Mrs. Rosenzweig, the wife of Dr. Rosenzweig; and Stanisława Pikholc (Berger).

וזאת לתעודה, שבישיבתה מיום ט' ניסן, תשנ"ב, החליטה הועדה לציון חסידי אומות העולם, שליד רשות הזיכרון יד ושם, על יסוד עדויות שהובאו לפניה לתת כבוד ויקר ל: אנה סקרטה וילדיה – יוזפה ורודולף על אשר בשנות השואה באירופה, שמו נפשם בכפם להצלת יהודים נרדפים ולהעניק להם את המדליה, לחסידי אומות העולם.
הניצולה: ברגר סילביה אז – שופקה פיקהולץ 

גולדהאר סיפור הצלה
כתבה במוסף ידיעות אחרונות מאת סבר פלוצקר 12.10.2018    https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5368659,00.html

תמונה ישנה, מכתב דהוי וקרעי זיכרונות שלחו את המליארדר הקנדי מיטש גולדהאר, הבעלים של מכבי תל-אביב, למסע חיפושים בעקבות המשפחה הפולנית שהסתירה בזמן השואה את אמו סאלה. כעבור שנים אותרה ברברה ריבצ'נסקי, בתם של המצילים. השבוע היא קיבלה בשם משפחתה את תואר חסידי אומות עולם, וזכתה לתשואות כשהגיעה עם סאלה למשחק של מכבי. "למרות מחסום השפה", מספר מיטש בהתרגשות, "נוצר בניהן קליק מיידי"