כאשר ביקש ד"ר בנימין זאב הרצל לעשות נפשות לרעיון "מדינת היהודים" שלו בשלהי המאה הקודמת, חפץ לזכות בחוות דעת חיובית לתכניתו גם מפי גדולי היהדות שבדור. וכפי ששמעתי ממקור מהיימן, שלח שליח מיוחד אל הצדיק רבי דוד משה פרידמן, הרבי הראשון בטשורטקוב(1) כדי להציע לפניו את פרטי הענין ולקרב את לבו אליו. מפני מה פנה הרצל דווקא אל הרבי מטשורטקוב? משום שהוא היה אז היחיד מבין ששת בניו של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע שנותר בחיים- ואף הוא היה אז בן שבעים שנה-והשפעתו הייתה מרובה בעולם החסידות במזרח אירופה.
מששמע הרבי את התוכנית לפרטיה, אמר לשלוחו של הרצל שישהה שם שבועיים, ואחר כך ישיב לו תשובה. בנתיים העביר הרבי מטשורטקוב את העניין אל הרבי מבלז ואל הרבי מסאסוב, כדי לשמוע חוות דעתם(2). התשובה מבלז הייתה שלילית בהחלט, וכן הייתה התשובה מסאסוב. נצטער הצדיק הטשורטקובאי מאד על התשובות הללו, ואמר אל הגבאי ר' הירש רפופורט – המכונה הרשל הקטן: "אינני מסכים עמהם, אלא שאיני רוצה לעורר מחלוקת חדשה. די לנו במחלוקת הראשונה(3). ברם עוד חמישים שנה הם יזדקקו לכך" ולשליחו של הרצל השיב: "הזמן עדיין לא הוכשר לכך". מעשה זה אירע בשנת תרנ"ו (1896) בערך.
וראה מופת ופלא: לאחר 48 שנה- בשנת תש"ד (1944) נזדקקו צדיקי בית בלז ובית סאסוב לארץ ישראל המתחדשת. שכן באותה שנה הייתה ארץ ישראל עוגן הצלה ומקלט חיים לרבי אהרון רוקח, האדמו"ר הקודם מבלז ולרבי חנניה יום טוב ליפא טיטלבוים, האדמו"ר הקודם מסאסוב זצ"ל- שניהם צאצאיהם של צדיקים בעלי התשובה השלילית הנ"ל- בהגיעם לחוף מבטחים זה שרידי חרב פליטי שואה מגיא ההריגה.
ואין זה מן הנמנע שהערתו הנבואית של הטשורטקובי היגיע לאזני בית בלז, ואולי ידע על כך אף ר' אהרון עצמו, שהרי בשעת מעשה היה כבר בחור כבן 16 שנה (4) וקרוב הדבר שדברי אותו צדיק, אשר נתקיימו בשלמותם. השפיעו על שינוי יחסו של אדמו"ר ר' אהרון מבלז כלפי תחיית ארץ ישראל ובניינה החדש בהגיעו לכאן (5)
יחסו החיובי של אדמו"ר הראשון מ טשורטקוב, רבי משה דוד זצ"ל, לרעיון "מדינת היהודים" מובן מאד על רקע מידת המלכות, ששררה בבית רוז'ין. שהרי אביו הצדיק רבי ישראל מרוז'ין, זי"ע, התייחס על צאצאי דוד המלך ע"ה והנהיג בביתו גינוני תפארת והוד נסיכות, והוא עצמו ובניו הגדולים אחריו- לרבות רבי דוד משה- הרבו לעסוק בעניין הגאולה והתגלות המשיח. ולימים עלה נכדו, הצדיק רבי נחום מרדכי פרידמן – אדמו"ר השלישי לשושלת טשורטקוב- עם משפחתו לארץ ישראל וקבע את מושב ביתו בתל-אביב, העיר העברית הראשונה (6), וכן עשו צדיקים נוספים מבית רוז'ין.
דעתו הבהירה והרחבה של הרבי מטשורטקוב כיוונה אל האמת ואל רצון קורא הדורות, ית"ש, וראייתו למרחוק מפליאה בחדותה. בימיו לא הוכשר הזמן לרעיון "מדינת היהודים"- אך לאחר חמישים שנה הוכשר הזמן על ידי חבלי -משיח הנוראים, כלומר על ידי התערבות דרסטית במהלך תולדות ישראל ובתהליך גאולתו מצד ההשגחה העליונה של ריבון כל המעשים, ב"ה.
לשמע דברי-צדיק כאלה מנקרת שוב השאלה החמורה: האם התחילו שלומי אמוני ישראל להבין את המתרחש בעולמנו מאז שהוכשר הזמן זה שלושים שנה?
מי ייתן ויסייע זיכרון הצדיק הלזה, זי"ע, לפקוח עיניים עיוורות ולעורר לבבות רדומים-אטומים, להעלות מוחות מאובנים מטיט השגרה המנוונת ולהחיות העצמות היבשות בטל תחייתנו בגזרת מצמיח הישועה, ית"ש.
הערות
1) נולד בז' בסיון תקפ"ז (1827) נפטר בכ"א בתשרי תרס"ד (1903).
2) הכוונה כנראה לצדיק רבי ישראל דוב רוקח מבלז, אשר הוכתר בשנת תרנ"ד (1894) בגיל 40 לכהן תחת אביו רבי הושע זצ"ל (ונפטר בכ"ב במרחשון תרפ"ז (1926) בגיל 73) :ולצדיק רבי שלמה מאיר טייטלבוים מסאסוב (בן בתו של הצדיק רבי שלום רוקח זצ"ל, מייסד שושלת בלז), אשר הוכתר בשנת תרמ"ד (1884) בגיל 49 (נפטר בי"ב באדר תרע"ט (1919) בגיל 84).
3) הכוונה למחלוקת הגדולה בין צאנז וסדיגורה, שכבר שככה אז.
4) רבי אהרון, בנו של רבי יהושע מבלז, נולד בשנת תר"מ (1880)
5) ראה מאמרי: "הרבי מבלז ויחסו לארץ ישראל"- "הצופה", י"ז במנ"א תשל"ו.
6) הוא עלה מוינה בניסן תרצ"ט (1939). נפטר בי"ח באדר ב' תש"ז, ומנוחתו כבוד במרום הר הזיתים בירושלים.