למעלה ממאה שנה שרבי הערשלה- הרב הירש הלוי איש הורוביץ, הרב של טשורטקוב נפטר. בטשורטקוב בפנקס העירוני מצאתי רישום שהוא התקבל כרב בשנת תפ"ו (1726) ו"נסתלק" ועלה "לישיבה של מעלה" ,ד.ה. בשנת תק"י (1750).
ר. בטשורטקוב בפנקס העירוני מצאתי רישום שהוא התקבל כרב בשנת תפ"ו (1726) ו"נסתלק" ועלה "לישיבה של מעלה" ,ד.ה. בשנת תק"י (1750).
בכל זאת חי זיכרונו אצל היהודים הדתיים בכל העולם ובפרט בטשורטקוב, ממש כאילו הוא נפטר רק אתמול. לא רק הזיכרון בלבד, אלא הנהגתו והמורא מפניו שולטים על יהודי טשורטקוב עכשיו בדיוק כמו אז בעודו בחייו.
זה בודאי משום שההיסטוריה של טשורטקוב מתקשרת לשמו של ר' הערשלה.
זמן רב בטשורטקוב לא היתה קהילה ולא היה לה רב אף על פי שטשורטקוב היא עיירה יהודית עתיקה, אז מה המעשייה? בזמן גזרות ת"ח של חמלניצקי טשורטקוב מאוד סבלה. אודות כך יש דף מיוחד "בפנקס טשורטקוב". היות ובשנת ת"ח , רשום "בפנקס" בדף 50 – בגלל הצרות הגדולות וההריגות שהתרחשו באוקראינה על ידי חמלניצקי ימח שמו, כל הסביבה הייתה במצב "חירום". (ר.ה. הוכרז חרם על הערים שעל היהודים חל איסור להתיישב בהם) טשורטקוב גם כן נכללה בין ערים אלו. בגלל בלבולים מזויפים וכעסים של הפריצים נספו חפים מפשע רבים.
הרבנים והגאונים של "ועד ארבע הארצות"(*) אסרו על יהודים לגור בטשורטקוב.
עד שנת תס"ה – 1705 , כאשר השר המושל וויבודה ביקש מהיהודים להתיישב ויינתן להם חופש (בפנקס – "חירות") באמצעות השתדלותו **) הרבנים הסירו את "החרם" ולאפשר ליהודים לחיות פה. לכן לא היה פה שום רב ולא בית דין עד שנת תע"ז 1717.
וכן, ר' הערשלה היה כאן כמעט הרב הראשון,אחרי מחצית המאה (ויותר) שטשורטקוב הייתה ריקה מהשפעת יהודים לאחר החרם היהודי, ר' הערשלה היה הראשון שהנהיג את "הפנקס". ר' הערשלה היה נין דור שלישי של ר' ישעיה הלוי הורוויץ המהולל, או כפי שהוא נקרא בקצרה, אחרי יצירתו – "שלה" (האותיות התחיליות של הספר "שני לוחות הברית") מוצא האב של ההורוויצים שהינם לויים. ר' הערשלה כבר אז פגש את משפחת הורוויץ, בתקופה ששמות משפחה עדיין לא היו נהוגים אצל יהודים. זה מראה שהמשפחה הזאת נחשבה כאחת המשפחות המיוחסות אצל היהודים, אשר במשך דורות יצאה ממנה שרשרת רבנים ואנשים גדולים.
גדולתו של ר' הערשלה היתה בנויה על אמונה באישיותו הקדושה, באמונה שבכוחותיו לעשות מופתים, היות והערשלה היה "בעל קבלה". בעיקר מחזיקים ממנו החסידים. כפי שהם מסבירים בספריהם, הוא היה אחד הראשונים שהיו נרדפים של הבעל שם ונעשה אחד התלויים החמים, אודות כך מסופרת מעשיה מעניינת, כיצד זה קרה.
ר' הערשלה היה טיפוס תקיף. רבנים מתנגדים וקשוחים , כאלו שאצלם, פסוקון, נקודה של אות בתורה, היה יקר יותר מחיי אדם, הוא תמיד היה "מחמיר" . ד.ה. פוסק מאוד תקיף, ואם הוא לעיתים התיר, ליבו החסיר פעימה, שמא ,חלילה הוא טעה בדין. עוד כזה פסק, אז "יכולים" , הוא לא שקט ולא נרגע עד שהיה מוצא היכן שהוא "חומרא" – דין "שאסור". אז הוא לא היה מתעצל, לפחות עוד חצי לילה, הולך ליהודיה אשר ביום פסק לה "כשר" ולהקיש לה בתריס: "טרף! טרף!"
פעם, – מספרים חסידים,לרבי הערשלה באה אישה "בשאלת נשים". הוא "התיר" אותה לבעלה. אחרי שהלכה, בסגנונו החל לפקפק, לחשוש, לפחד: שמא הוא טעה, הרי ילדיה יהיו "ממזרים", הוא חיפש זמן רב בספרים עד אשר מצא……..
היה זה כבר מאוחר לאחר מחצית הלילה. הוא התלבש, לקח את מקלו, העיר את השמש עם הפנס והלך ליהודיה בקצה העיירה, הקיש על התריס:-אסור!…אסור!…
אבל זה כבר היה אבוד….
אז ר' הערשעלה נפל "לעצבות", הוא החל "מפשפש במעשיו", לחפש על עצמו חטאים: איזו עבירה נגרמה , מהשמיים ידונו אותו שהוא עושה ללא הרף טעויות ומכשיל ילדים יהודים……
זה היה עונש על כך שהוא אינו פוקח את עיניו על הנעשה מסביבו, "רחמנא לצלן" חטאים גדולים סביבו נעשים.
למשל, עדר עם הארץ, ה"מנהיג" הפשוט,הגיס של ר' גרשון קיטעווער'ס שהתיישב כאן, סביב טלוסט, לא הרחק מטשורטקוב, בהרי הקרפטים , התרחק מאנשים, הכתיר עצמו עם השם "בעל שם" , מציג עצמו כ"בעל מופת", מנהיג עדת יהודים
והוא חוטא ומחטיא את הרבים…..והוא, הוא, הרב, המנהיג של העדה,השומר של היהדות, מהתורה הקדושה, מסתכל ו…. שותק…אינו מקיים את הדין מהתורה הקדושה: ובערת הרע מקרבך-(תסלק את הכעס מקרבך).
ור' הרשלה מורה לשכור נסיעה, לובש את "זופעצע" – (מעיל מהודר ומפואר)
ומתיישב עם השמש בעגלה, מרשה לעצמו "להסיר" את כעסו מיהודים, לחפש
ולאתר בטלוסט, בהרים את "ירבעם בן נבט" החדש, את זה שמוליך שולל יהודים
ל"עבודה זרה" – ולהעביר אותו למלכות…….."
הגיעו לטלוסט, מצאו את ביתו של "הבעל שם" הרחק בתחתית העיירה, בין הרים
וגאיות, נכנסו, רבי הערשלה רואה שביתו מוקף עם נשים והוא עצמו "העובד עבודה זרה" "הנוכל" איננו. מתיישב הוא ליד ביתו ומחכה.
רואה הוא מרחוק אדם, מההרים יורד ומתקרב ומתקרב, כבר ניתן לזהות אותו-
הנה הוא כבר מוכר,איש פשוט, ישובניק, לבוש במעיל פרווה קצר קשור בחבל, ניגש לביתו, עיניו מושפלות לאדמה, הנשים נסוגות בפחד גדול לעברו של ר' הערשלה, הוא אינו מביט כלל, אחר כך הוא יוצא מביתו, עדין עיניו מושפלות לאדמה , קורא כאילו לעצמו: ביילע! בעלך שם ! סעי מיד , תמצאי אותו!
רישע! הבהמה שלך בכפר ההוא! הענע! הסוס שלך אצל הגוי ההוא! וכך הלאה..
הנשים התפזרו, הרים את עיניו ואומר: הרבי מטשורטקוב, שלום ! (הוא בחיים לא ראה אותו) אל תהייה בצער! "תוספות" עימך! בדף ההוא, בשורה ההיא,
נאמר הדין בפירוש, שהאישה מותרת….
ר' הערשלה עמד לפני "בעל שם", ממחשבתו יצאו "התוספות" שאומרות בפירוש שהאישה "כשרה"….אם כן הוא פסק נכון לפי הדין….
מאז- אומרים החסידים- רבי הערשלה עצמו נעשה חסיד להוט של "הבעל שם" ולא אחת הם הלכו זה לזה "קפיצת הדרך" ולילות שלמים ב"נגלה" ו"נסתר" בילו יחדיו.
*)"ועד ארבע הארצות" הדגול – הפרלמנט הרבני, אשר שלט במאות ה-15 וה-16 בארבעת הארצות: פולין,ליטא,וואהלין ורוסיה וחינך למין תרבות יהודית.
**) הדף הזה הינו מסמך בעל חשיבות גדולה, הוא מראה שיהודים לא באו לפולין כמוזמנים,אלא להיפך: הפריצים הזמינו אותם כאלמנט נחוץ להתפתחות הכלכלית של ארצם, לפיכך הוטח להם חופש מוחלט.