בבית העם היה מרכז פעילות יהודי. היה בו בית ספר עברי בו למדו כל יום אחרי הלימודים בבתי הספר הפולנים. למדו שם עברית וזו הייתה השפה המדוברת בין הצעירים. בית הספר העברי בצ'ורטקוב החל את צעדיו הראשונים ב- 1904, בהשראתו של הרב שפירא שכיהן כרב העיר מ- 1860 ובהשפעת שני יהודים שברחו מרוסיה והיגיעו לצ'ורטקוב והחלו בארגון קורסים מרוכזים ללימוד השפה העברית.
הרב שפירא היגיע לצ'ורטקוב בסיום לימודיו בלבוב, שהושפעו מתיאוריות פדגוגיות ושיטות לימוד מהפכניות שמקורם בפריז וברלין.
הוא סלד מדרכי ההוראה המקובלים ב"חדר" ובתלמודי התורה ויצר את המושג "חדר מתוקן".
כך נקרא בית הספר העברי בצ'ורטקוב בתחילת דרכו.
הוא שאף להרחיב את אופקיו וכישוריו של התלמיד היהודי.
הוא תמך בלימודי מקצוע ומלאכות שונות במטרה לעודד את השתלבותו של הצעיר היהודי בסביבתו, ברוח תנועת ההשכלה והאמנציפציה שרווחו באירופה.
ההתעוררות הלאומית באירופה ובקרב הוגי דעות יהודיים הביאה למהפכה בחינוך הנוער היהודי גם בצ'ורטקוב והחלו ללמד עברית כשפת ההוראה בבית הספר. בשנת 1906 התקיימה ועידת ייסוד של ארגון המורים העבריים בקיסרות האוסטרית ובה השתתף נציג מצ'ורטקוב.
המנהלים שקמו לבית הספר היו יעקב פרוסט ב- 1913 ואחריו ניהל מנחם מנדל מרגוליס (מרגליות) שהמשיך ופעל ברוח ההתעוררות הלאומית הציונית.
לבית הספר העברי הגיעו ללמוד אחר הצהריים, לאחר שעות הלימוד בבית הספר העממי והגימנסיה. בכל כיתה היו 8-10 תלמידים. בית הספר העברי שהקנה לתלמידיו את השפה העברית, יצר בכך זיקה הדוקה לארץ ישראל ותרם רבות להשתלבות הנוער בתנועות החלוציות. הצעירים בצ'ורטקוב כתבו קראו ודברו עברית.
בית הספר נבנה במתחם משולש שבין נהר הסרט לבין רחוב נוסה.
במשולש הזה היו שני מבנים. האחד בית הקולנוע והשני בית העם. בבית העם התקיים בית הספר העברי ומצדו האחר של אותו מבנה היה בית היתומים. בימי שבת וחגים הפכו את אחד מחדרי בלימוד לבית כנסת מאולתר, והמגיעים אליו היו בדרך כלל מקרב האינטליגנציה בצ'ורטקוב ובעלי זיקה ציונית. היהודים "החרדים" המשיכו לשלוח את ילדיהם לחדר ולתלמוד תורה.