תמונות
אלבום משפחות שפילברג וגרין
תמונות חברים
נחום שפילברג מדריך בתנועת השומר הצעיר בצ'ורטקוב
תמונות שונות של דיוקן נחום שפילברג
תמונות שונות מאוסף נחום שפילברג
שפילברג על האניה בדרך לישראל
תמונות שונות מהשנים הראשונות בישראל מאוסף נחום שפילברג
תמונות ממסע שורשים לצ'ורטקוב
הקדשת חדר עריכה ע"ש נחום שפילברג בבית יערי בגבעת חביבה.
מסמכים/עדויות/זכרונות
סיפור משפחות שפילברג וגרין כתבה: ריקי גיל שפילברג
אבי נחום, או כמו שקראו לו הוריו "נוניו", נולד בראשון במאי 1913. זהו חג הפועלים – מקרי אמנם, אבל הסוציאליזם היה חלק מחייו, שהרי היה בשומר הצעיר ואחר כך במפ"ם כשהיה בארץ. הוא נולד בצורטקוב לאביו אריה לייב ואמו רבקה לבית גרין, שעל שמה אני קרויה. אביו היה בעל פאב והמשפחה התגוררה מאחורי הפאב. על אביו נאמר שדבר ראשון בבוקר היה שותה כוס בירה.
למשפחת אמו הייתה מסעדה והוא וסבתו התגוררו מעליה. על אדולף, אחי סבתו, שהיה בעל המסעדה סופר שצבע את בלוריתו הלבנה בכחול כך שנתנה לו מראה כסוף. בימי חמישי היו מוציאים מגשים והעוברים ושבים היו קונים דברי מאפה לקראת סוף השבוע.
מבנה המסעדה עדיין קיים. החלק העליון נהרס ונבנה מחדש אבל החלק התחתון נשאר כשהיה, בפינת רחוב שבסקה מול מלון בריסטול. היום במקום המסעדה קיימת חנות לכלי עבודה. היכן ששכן חדר הביליארד יש פרפומריה והיכן שהיה אולם החתונות יש מחסן. בעלת הפרפומריה תארה שסבתה ספרה לה מה היה במבנה ומי גר שם.
סבתי רבקה עזרה למשפחתה במסעדה וגידלה את שלושת ילדיה: השו (צבי-הירש), נוניו וסלקה, האחות (סלקה) צעירה בשנה מאבי, שאליה היה מאד קשור. כך שבשנת שלושים ושמונה, שלש שנים לאחר שעלה ארצה, נסע לחתונת אחותו, וחשב לקחת איתו את ספר השומר כמתנה לאחיו. בסופו של דבר הספר נשאר בביתו (ולאחרונה נתרם למוזיאון השומר בכר גלעדי). הוא שמר על קשר עם חברותיה שעלו לארץ במשך כל השנים. אבי למד בבית הספר למסחר ובהמשך היה חניך ומדריך בקן השומר הצעיר בצ'ורטקוב.
משפחת גרין.
אדולף גרין נישא לאסתר. נולדו להם 2 ילדים: לבה /אריה וטונצו'. לבה נישא לבתיה האוזנר. הוריה של בתיה היו: יצחק האוזנר (נ. 1890) ואשתו שרה. יצחק היה שותף של אדולף גרין במסעדה. בתיה ולבה התחתנו בצ'ורטקוב ועלו לישראל. ב-1942 נפל לבה מפיגום בנמל חיפה ונהרג. לא היו להם ילדים. בתיה נישאה בשנית לנחמן גרטנר. הם פתחו מסעדה בשם "אקסודוס" בנמל חיפה ליד שער פלמר. בתיה נפטרה בחיפה ב1978.
אחותו של אבי הייתה חברה בתנועת בית"ר אבל בזרם שדגל בהשארות בגולה ולא בעליה לארץ, מה שחרץ את גורלה בהמשך – כמו את גורלם של כמעט כל יהודי העיירה. אבי נהג להסתובב ברחבי העיר רכוב על אופניו עם מצלמה. כבר מגיל צעיר תעד את עצמו, חבריו, חניכי התנועה ומשפחתו. גם בארץ רכב על אופניו ברחבי שכונת הפועלים בה גרנו, והמשיך לצלם אירועים חשובים במצלמתו. הוא המשיך לרכב על האופניים לעבודתו בנמל חיפה ,שם עבד מ-1943 עד פרישתו לגמלאות.
משפחתו של אבי המורחבת התגוררה בכפר יגלניצה שנמצא ליד העיירה צ'ורטקוב. כיום הזכר היחידי לקיומם של יהודים בכפר הוא מצבת הרב בפתח בית הקברות, שכיום כבר ריק ממצבות. בית ישן אחד נשאר בכפר, ושם מתגוררת אישה קשישה. לפי דבריה היא עבדה אצל היהודים וגם ירשה את ביתם לאחר שגורשו לגורלם. בכפר זה נולדה גם בת דודתו של אבי, אמה של זיוה טובי, שעלתה גם היא לארץ כחברת התנועה. כך שלמעשה מלבד שניהם כל בני משפחתם שנשארו מאחור לא שרדו. למשפחה יש אגף באמריקה שכן אחי סבי היגר לשם לאחר מלחמת העולם הראשונה וזכה להקים שם משפחה.
אבל נחזור לאבי שעלה לארץ בשנת 1935, וזכה להיות מהמקימים של שני ישובי חומה ומגדל: חמדיה וניר דויד. בניר דויד התגורר זמן מה אך מאחר ולא הסתגל למזג האוויר עבר לחיפה. התקופה הייתה לא קלה וסופר לי שהוא היה די בודד. הדבר שעזר לו מאד היה הקשר החם והקרוב עם בת דודתו שנישאה וגרה בעין המפרץ. אבי היה דודה האהוב של זיוה, בתה של בת הדודה שלו, שהייתה לו כאחות, אבי נישא אך אחרי זמן מסוים התגרש מאשתו הראשונה ובמשך נישא לאימי שהביאה איתה משפחה גדולה יותר, שכן חלקים ממשפחתה המורחבת שרדו אחרי השואה.
לגבי ההכרות בין הורי:
לאבי הייתה חברה טובה שהייתה חברה של אחותו סלקה, רחל היה שמה והיא הייתה בת דודה של יצחק פיירשטיין. שניהם כאמור מצורטקוב.
אשתו של יצחק, הייתה בת הדודה של אימי, שמה היה גיזיה. רחל חיפשה שידוך לאבי, שהיה גרוש מאשתו הראשונה וגיזיה חיפשה שידוך לאימי, שהגיעה ארצה, כמוה, אחרי מלחמת השחרור. השידוך הצליח.
לגבי אבי:
אבי שמר על קשר קרוב עם חברו זכריה מוזר מניר דויד, ו לאחר מות גם אני אבי שמרתי על קשר עמו. זכריה נהג לספר שבבית אבי הייתה ספריה בדיוק כמו בבית ילדותי והוא נהג להשאיל ספרים. אבי כאמור היה איש ספר, ובבית היו ספרי היסטוריה רבים. היה את הקפיטל של קרל מרקס וגם כן רוב הספרים של ספרית הפועלים והרבה אחרים. אני גדלתי על "משמר לילדים", ובבית קראו את עיתון "על המשמר". את משנתו גם הרצה לחניכיו בתנועה על כך שמעתי משמעון שיפריס שלשמחתי יכול היה לספר לי על התכנים שאבי העביר להם בפעולות. אבי צילם הרבה בעיקר הפגנות של מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת).
המשך הרחיב אבי את התחביב שהיה לו לאיסוף בולים. הוא הקים חוג לבולאות בשכונת מגורנו, קריית אליעזר שבחיפה, והיה בעל אוסף בולים גדול ביותר. אימי הייתה כותבת את המכתבים שנועדו לאספנים המרוחקים, בעיקר בגרמנית. נוצרו קשרים אישיים עם חלק מהאספנים. היו אלו שביקרו בארץ ואני אף הייתי אצל אספן הולנדי שהציל יהודים בשואה ועונה על ידי הגרמנים עד שהפך נכה בנפשו. מאות מכתבים נשארו לאחר לכתו של אבי ובהם התכתבות ענפה שהייתה קשורה גם בהחלפת דעות בנושאים רבים הקשורים למדינה, לעולם ולהיסטוריה. בין המכתבים היו גם כאלו מאספנים מהגוש המזרחי בימים של השלטון הקומוניסטי. היה זה מאד נדיר בימים ההם לקבל כל כך הרבה מכתבים מרצות כה רבות, בשכונה של פועלים. אבי היה גם פעיל בוועד השכונתי של השכונה בה גרנו ופעל למענה.
אבי היה איש צנוע ומסתפק במועט. הוא טיפל יפה באימי ששרדה את השואה והייתה חולה פיזית. אותי אבי אהב מאוד ודאג לי כל חייו. ב- 1995 הוא נפטר ביום השנה למותה של אימי ובשנה בה נסגר עיתון "על המשמר" יהי זכרו ברוך.
רציתי להוסיף, שלמזלי יכולתי לקבל מעט ידע על החיים בצ'ורטוב, מאנשים שהכירו את המשפחה ואת החיים בצ'ורטקוב. ביניהם: דוז'ו ורטנפלד ז"ל שהלך לעולמו לא מכבר, אשתו מניה, יהודית שפריס אשתו של שמעון שיפריס, אילנה לוויאן, ביתה של חברתו הטובה של אבי שיפרה פרנקל, וכמובן חברו הטוב זכריה מוזר ז"ל. דוז'ו סיפר לי שלאחותו נולד ילד ושניהם שרדו עד חיסול הגטו ביוני ארבעים ושלוש. כמו כן סיפר שהיה קרוב משפחה נוסף שעלה לארץ אך נהרג בתחילת שנות הארבעים בעבודתו בנמל חיפה, והשאיר אחריו אישה ללא ילדים. בקיבוץ בית ניר גרה זיוה טובי בת אחותו של נחום שפילברג.,יד יערי"
במלאת 100 שנה להולדת נחום שפילברג, תרמה בתו וחברתנו- ריקי גיל, פינת-עבודה ממוחשבת, לדיגיטציה של חומרים אודיו-ויזואלים, אשר יתרמו לשימור החומרים הארכיוניים, ב"יד-יערי" שבגבעת חביבה ונגישותם לציבור. נחום שפילברג היה חניך ומדריך בקן השומר הצעיר בצ'ורטקוב ובשנת 1935 עלה לישראל להגשמה בקיבוץ. זה היה טבעי שאת הנצחתו תעשה במקום.
עצי משפחה
עץ משפחת שפילברג נמצא באתר Geni בכתובת
https://www.geni.com/family-tree/index/6000000086584539025#6000000086585249887
עץ משפחת שפילברג
אברהם לייב שפילברג נולד 1835 נפטר 1865 ביגלניצה. נשוי להניה
לאברהם והניה 4 ילדים: מנדל יעקב (נולד 1860), נתן נוסן (נולד 1862 ), קלמן (נולד 1864) ביגלניצה, ליבה (נולדה 1865) ביגלניצה
מנדל יעקב שפילברג נישא למלכה ליבלינג (נולדה 1860).
להם היו 6 ילדים:
אברהם לייב אריה שפילברג נולד 1880 נפטר 1942 צ'ורטקוב
לאה שפילברג נולדה 92/ 1890 בצ'ורטקוב
לייזר דוד שפילברג נולד 1893 בצ'ורטקוב
בן-ציון שפילברג נולד 1896 בצ'ורטקוב
שרה שפילברג נולדה 1898 בצ'ורטקוב
רבקה-ריבה שפילברג נולדה 1900 נרצחה 1942. לרבקה היו שני אחים: אדולף גרין והרמן גרין.אברהם נישא לרבקה גרין נולדה 1890 נרצחה 1942 בצ'ורטקוב
לאברהם ורבקה היו3 ילדים: הרש-צבי, נחום וסלי.
הרש-צבי המכונה השו נהרג כחיל בצבא הרוסי. סלי-סלקה הייתה נשואה ולהם היה ילד
בן ציון נישא לחוה לבית שטינברג נולדה 1898 בצ'ורטקוב
לבן ציון וחוה היו ילדים לא ידוע שמותיהם
רבקה נישאה לחנן הפלר נרצח 1942
לרבקה וחנן היו היו 4 ילדים :
קלמן נולד 1907, אבא נולד 1909, בנימין נולד 1923 ושרה כולם נולדו בצ'ורטקוב נרצחו בשואה שרה נשארה בחיים נישאה לזמיר
נחום שפילברג נישא לסלי נולדה 1920 נפטרה 1944 (צמוביץ בוקובינה)
לנחום וסלי נולדה בת ריקי גל (1953) בישראל. ריקי קרויה על שם הסבתא רבקה. ריקי נישאה לצבי גיל ולהם בן בשם אורי
דפי-עד
לזכר
דודתי: סלי/סלקה לבית שפילברג בעלה וילדם
סבי: אריה 'לייב שפילברג
סבתי: רבקה שפילברג לבית גרין
סבתא רבה: שרה גרין
אחיה של סבתא רבה: אדולף גרין
אחיה של סבתא רבה: הרמן גרין ואשתו
דודי: השו שפילברג, נולד 1911, נהרג כחיל בצבא הרוסי.
טונצו' גרין
יצחק האוזנר