משפחות וולקוביץ וליניאל WOLKOWICZ LINIAL

תמונות מסמכים/עדויות/זכרונות עצי משפחה דפי-עד

תמונות

תמונות משפחת יזאק וברטה ליניאל

תמונות קמיל וולקוביץ ופאני וולקוביץ לבית דרוקמן WOLKOWICZ

תמונות משפחות וולקוביץ וליניאל WOLKOWICZ LINIAL

וולקוביץ יעקב וחברים

תמונות שונות

בית משפחת וולקוביץ ברחוב ג'לונה/פילסוצייגו

מסמכים/עדויות/זכרונות

עדות יעקב וולקוביץ שנמסרה לארכיון היהודי בפולין בעיר אופולה ב- 11.07.1947

קוד ארכיון  301/2653   מיקרופילים: NR N-0747

יעקב וולקוביץ נולד ב- 8.9.1913 בצ'ורטקוב. בנם של קמיל וולקוביץ ופאני לבית פרל. שהה בתקופת הכיבוש חלק מהזמן בלבוב, בזולקי, בפשמשיל, בבוצץ, בקופוצ'ינצ'ה ובצ'ורטקוב.
כעת הוא גר ברחוב שנקביצה 34, מקצועו מנהל חשבונות.

"ברחתי ב- 1.6.1942 מפשמשלן לבוצץ ושם הייתי עד 4.2.1943 . בתקופה שהייתי בבוצץ היו שם 3 אקציות של "העברת מקום". האקציה הראשונה הייתה בימים הראשונים של ספטמבר 1942. היהודים ידעו בדיוק את היום והשעה של התחלת וסיום האקציה. המידע הועבר באמצעות היודנראט שקיבל את המידע ממנהל מקומי בשם הופר. בתקופה זו היו גם אקציות בלבוב.
דיברו אז שאקציות כאלה יהיו רק בערים גדולות. בחלק השני של יולי 1942 הייתה אקצייה בצ'ורטקוב. אנחנו בבוצ'ץ חשבנו, שאצלנו זה לא יקרה עוד פעם.
מקום מושבו של הגסטפו היה בצ'ורטקוב ואצלנו בבוצץ לא היה גסטפו.
כמה ימים לפני האקציה בבוצץ היגיע לעיר קצמן. הוא בא לביקור למפקד המחוז ואמר שתהייה אקציה בבוצץ. המנהל אמר את הדברים האלה גם ליודנראט. כמה ימים לפני האקציה בבוצץ הייתה אקציה בטלוסטה ואחר כך בבורשוב. שם אספו 1000 יהודים. קצמן עצמו ניהל את האקציה בבורשוב. האקציה בבוצץ החלה מוקדם בבוקר. השתתפו באקציה זו הגסטפו מצ'ורטקוב וכמה עשרות שופובצ'ה מסטניסלבוב (מערך צבאי שלהם מ.ג.ש.)  והמשטרה המקומית והמשטרה האוקראינית. כל היהודים התחבאו: חלק הלכו ליער ולכפרים שמסביב וחלק נמלטו לכפרים שמסביב וחלק הסתתרו בבונקרים. רק זקנים בודדים נשארו בלי מחבוא. הפשע של הגרמנים היה כשנכנסו לבית חולים יהודי מקומי וציוו להוציא את כל החולים וירו בהם. אחר כך הלכו מבית לבית וחיפשו ושלפו מהבונקרים כ- 1100 יהודים. הם קיבצו אותם במגרש ליד היודנראט ובערב הובלו לתחנת הרכבת. דחסו אותם לקרונות משא והובילו אותם למחנה ההשמדה בלזץ. בבוצץ עצמה ירו בכ- 100 בני-אדם. חלקם נמצאו בבונקרים ונורו במקום, חלקם, כשלושים ארבעים חולים שהוצאו מבית החולים נורו במקום ועוד זקנים שלא יכלו לברוח ולהסתתר התגלו ונורו במקום.

לפני האקציה הזו חיו בבוצץ כ- 5000 יהודים. כלל האוכלוסיה מנתה 12,000 בני אדם יהודים פולנים ואוקראינים. באותו זמן, בספטמבר 1942 היו אקציות גם ב- מונסטז'יסקו, פוטוק זלוטי ויזלוביץ.
אחרי האקציות האלה בישובים הללו העבירו הגרמנים את היהודים הנותרים שם לבוצץ. העבירו כ- 1000 בני אדם.
אחרי הטרנספורט הראשון שכלל 4000 יהודים. אספו בסך הכל 8000 יהודים.

אחרי האקציה הראשונה נאלצו היהודים לעזוב את בתיהם ולעבור לגטו מצומצם יותר מחוץ לשטח הארי. אסור היה ליהודים ללכת ברחוב הראשי, רחוב קוליובה,.

בספטמבר 1942 הופיעו בבוצץ על גדרות הבתים מודעות, שהיו חתומות בידי קצמן:
"עכשיו אנחנו מעבירים את היהודים ממחוז גליציה. אסור לתת ליהודים מקלט. מי שיעשה זאת דמו בראשו.
האקציה השנייה הייתה ב-  5.11.1942. אקציה שהתנהלה בדומה לאקציה הראשונה. כל האוכלוסייה קבלה מידע על תאריך האקציה מאנשי היודנראט שקיבלו מידע מקומיסר מקומי. כל האוכלוסייה היהודית ברחה לכפרים וליער או שהתחבאו בבונקרים. הפעם הגסטפו פעל יחד עם המשטרה המקומית. גרמנים מצאו בבונקרים למעלה מ- 600 יהודים וירו בעשרות מהם על המקום. בין הנרצחים היה חבר שלי קנובלר איזק. את המתים ציוו לקבור כמו בפעם הראשונה בבית הקברות המקומי. האקציה התחילה גם הפעם מוקדם בבוקר והסתיימה בערב. את אלה שנתגלו הובילו לתחנת הרכבת לקרונות ומשם לבלזץ. מהטרנספורט הזה היו כמה אנשים שקפצו מהרכבת וברחו באיזור זולקה רווה רוסקה.

האקציה השלישית הייתה ב-  4.2.1943 . הפעם האוכלוסייה לא ידעה שום דבר על אקציה שעומדת להתרחש אבל היה חוסר שקט והרבה חפרו בורות למסתור מחוץ לעיר כשלא היה ידוע בבירור לאיזו מטרה או למתי.

ב- 3.2.1943 ערב האקציה המשטרה האוקראינית הקיפה את העיר ואת כל הרחובות שהובילו מחוץ לעיר. למחרת, ב- 4.2.1943 הגסטפו יחד עם הג'נדרמריה והמשטרה האוקראינית תפסה כל יהודי שנקלה בדרכה, הם נכנסו לדירות והובילו את כולם מחוץ לעיר למקום חפירת הבורות על ידי הסטריפה, מקום שנקרא פדור. שם אמרו ליהודים להתפשט ולעמוד לאורך הבור, בקצה הבור. הם לא ירו בבודדים אלא בקבוצות. ירו שם בכ- 1300 יהודים: זקנים, צעירים וטף. בזמן האקציה הזו ברחתי מבוצץ לצ'ורטקוב. באקציות הקודמות ברחתי ליער. על הגורלות של היהודים בצ'ורטקוב אני יודע רק מסיפורים. היה גטו, היה מחנה…

האקציה האחרונה "הליקווידציה" (חיסול יהדות צ'ורטקוב) הייתה ביולי 1943. האחראי על העניינים היהודיים בגסטפו בצ'ורטקוב היה קלנר. המנהל האחראי על מחנה העבודה היה טומנק.

חתום
יעקב וולקוביץ 1947

משפחת וולקוביץ התגוררה ברחוב ג'לונה/פילסוציקו

עצי משפחה

 

צאצאי קמיל וולקוביץ ופאני לבית קרנצדורף דרוקמן

צאצאי קמיל וולקוביץ ופאני לבית קרנצדורף דרוקמן

צאצאי משפחות ליניאל מצ'ורטקוב

 

דפי-עד

נר זיכרון לזכר בני משפחתנו שנספו בשואה
לזכר יקירינו שנספו בשואה

לזכרם של
פאני וולקוביץ נ. 1880 בפרומוסה בוקובינה לאביה יוסף דרוקמן, הייתה נשואה לקמיל וולקוביץ.
רוזה שוואבל לבית וולקוביץ, נרצחה בבלזץ.
קמיל וולקוביץ, נ. 1939, בנם של אמיל שוואבל ורוזה לבית וולקוביץ
יולה וולקוביץ
גיטל וולקוביץ (ספר הקהילה)
מניה וולקוביץ ביתה של גיטל. (ספר הקהילה)
רחל וולקוביץ (מתוך ספר הקהילה)
אסתר וולקוביץ (מתוך ספר הקהילה)
שאול וולקוביץ (מתוך ספר הקהילה)
יצחק וולקוביץ (מתוך ספר הקהילה)
ברטה ליניאל נ. 1900, בתם של אליעזר קרנצדורף ושרה קרנצדורף לבית דרוקמן. נשואה ליצחק אליהו ליניאל מצ'ורטקוב. הייתה תופרת. נרצחה בכפר על יד בוצאץ.
מטה ליניאל בתם של ישראל ופייגה
שלמה ליניאל בנם של ישראל ופייגה, בן 48 בהרצחו
צ'סיה ליניאל לבית פרלמוטר, נ. 1900. נשואה לשלמה ליניאל. בת 43 בהרצחה באקציה בצ'ורטקוב 1943.
דוד ליניאל , בנם של ישראל ופייגה היה סוחר, בן 42 בהרצחו בגטו צ'ורטקוב.
פרדג'ה ליניאל לבית שטרנברג , אשתו של דוד ליניאל. בת 38 בהרצחה.
ליבקה ליניאל בנם של דוד ליניאל ופרדג'ה לבית שטרנברג. נרצח בגטו, בן 11 בהרצחו
חנה ברגמן לבית ליניאל , בתם של ישראל ופייגה ליניאל. נשואה למיכאל ברגמן. נרצחה בגטו צ'ורטקוב. בת 34 בהרצחה.
ברוניה ברגמן בתם של חנה ומיכאל, נרצחה בגטו צ'ורטקוב והיא בת 13.
מנדל ברל דרוקמן ושלושת ילדיו