
בשנת 1942 הוקם מחנה עבודה פאל לאיסוף מיון ותיקון רכוש שנגזל מיהודי צ'ורטקוב . במעלה רחוב נוסה, נמצאים שני מבנים בהם פעל מחנה פאל. אחד מהם, בנין בן שלוש קומות היה בבעלות ד"ר מרגולס ושותפו קרפ. מחנה פאל הוקם באוגוסט 1942 אחרי האקציה הראשונה בהם נרצחו יהודים ורכושם הפך הפקר. ריכרד פאל התמנה כאחראי לאיסוף מיון ותיקון הרכוש היהודי שנאסף. אחרי כל אקציה נשלחו יהודים, גברים ונשים לאסוף מבתי היהודים, כל מה שנותר בהם. את הבגדים פרמו כדי למצוא בהם דברי ערך מוסתרים בכיסים נסתרים ואח"כ נשים יהודיו היו מכבסות, תופרות ומגהצות. נגרים יהודים תקנו ושפצו את הרהיטים, רפדים ריפדו את הספות והכורסאות ושענים תיקנו את השעונים. את כל אלה, היו שולחים לרייך. היהודים הללו שעבדו במחנה פאל ישנו במחנה טומנק.
עדות טונקה ורמוט לבית שטרנברג נגד פאל
פאל היה מנהל המחנה. אדם אלים, גס רוח, שונא יהודים ומתעלל בהם. לאחר המלחמה שוחרר מבית הסוהר היות ולא נותרו בחיים אנשים שיעידו נגדו או יזהו אותו. מאחר ואני מילאתי טפסים לקבלת פיצויים זיהו בגרמניה שהייתי במחנה של פאל. בשנות השישים בא אלינו הביתה שוטר ובקש שאסע עמו לגרמניה, על חשבון המדינה, כדי לזהות את פאל ולהעיד במשפטו. נבהלתי מאד, הכול חזר אלי לאחר שהצלחתי להשתקם מכל הטראומות. זה השפיע עלי קשה גופנית ונפשית ולא הסכמתי לנסוע. נסו לשכנע אותי בזה שגם בעלי יצטרף אלי אבל נפשית לא יכולתי לעמוד בכך.
הזמינו אותי למשטרה בחיפה שם זיהיתי את תמונותיו בבגדים אזרחיים ואח"כ במדי הצבא הנאצי. מאחר והייתי היחידה שנותרה בחיים כדי לזהותו ולהעיד נגדו החליטו לא לוותר על עדותי. העדות נלקחה אצלנו בבית. הגיע עו"ד גרמני, מזכירתו ושני שופטים גרמנים, וכן עו"ד ישראלי ומזכירתו. קבוצה של 5 אנשים ישבו אצלנו בסלון ורשמו מפי את העדות לאחר תחקור. עברתי טראומה נפשית קשה אבל לא ויתרתי כי רציתי שיקבל את עונשו. בזכות עדותי הוכנס חזרה לבית סוהר ושם סיים את חייו.
כ-200 יהודים שעבדו במחנה פאל יצאו כל בוקר מהגטו כדי להגיע לבניין ברחוב נוסה בו נאסף הרכוש היהודי וחזרו לגטו בערב. היהודים, שעבדו במחנה פאל, הרגישו בטוחים כל עוד היו "נחוצים" לעבודה.
דוד זוננשיין (נ. 1894)מספר בעדותו כי היה ספרו האישי של ריכארד פאל. כל בוקר בשבע וחצי היה מתייצב לגלח ולספר את פאל. הוא היה לרשאי להכנס ולצאת מהגטו בכל עת. הוא זכה בינואר 1943 לתעודה רישמית מרשויות האס אס בצ'ורטקוב ובחתימה אישית של פאל, שהוא מורשה להיות ספרו האישי ברחוב נוסה 8 ואינו רשאי לעבוד בכל עבודה אחרת.
בקיץ 1943 עם חיסול הגטו בצ'ורטקוב, חוסל מחנה פאל. חלק מהיהודים, שעבדו במחנה בו, נשלחו להשמדה ואחרים למחנות עבודה שעוד פעלו בסביבות צ'ורטקוב.
דוד זוננשיין נמלט למקום מחבוא אצל יוליה ,גויה, שהסתירה בביתה כבר 7 חודשים את בנו: בנו זוננשיין. אצלה הסתתר עד השחרור, בסוף המלחמה וניצל.