תחנת הרכבת

תחנת הרכבת של צ'ורטקוב ראתה הרבה בחייה.
היא ראתה צעירים נוסעים ללמוד בוינה או לבוב. היא ראתה משפחות מבקרות זו את זו שבעיר הסמוכה. היא ראתה סוחרים שנוסעים לקנות או למכור סחורה. היא ראתה משפחות שנפרדו מיקיריהם שנסעו לארץ ישראל או לאמריקה….
אך, תחנת הרכבת היא מקום טעון עבורנו. המקום הזה נצבע מיד בצבעי הזוועה שהתחוללה כאן: לכאן הובלו יהודי העיר בדרכם להשמדה בתאי הגזים בבלזץ. שני תאריכים יזכרו כאן לדראון עולם.  ב- 27.8.1942  וב- 5.10.1942 . הגטו כותר בלילה  ובעזרת כוחות משטרה אוקראינית, הגסטפו והיודנראט הוצאו יהודים מבתיהם ונצטוו להתרכז בכיכר הבזאר. שם נעשתה סלקציה מי נחוץ עדיין וכשיר לעבודה ומי יפונה ל"יישוב מחדש". הם הובלו ברמייה לכיוון תחנת הרכבת. שם הועמסו 2500 ועוד כ-500 איש באוקטובר, על קרונות מסע, כ-140 איש, אישה וילדים בקרון, בצפיפות, ללא אוויר וללא מים.  בודדים הצליחו לקפוץ מהרכבת ולברוח. מי שהיגיע לבלזץ- לא נותר בחיים.