
אהרלה שואב המים
לא בכל הבתים בצ'ורטקוב היו מים זורמים.
בשתי מקומות בעיר היו משאבות. האחת ברחוב מיצקביצה ליד הדואר והשנייה ליד בית העירייה.
למקומות אלה קראו: "קריניצה" (המעין).
זכורה דמותו המיוחדת של פרץ. אדם עני כשסמרטוטים מלופפים סביב כפות רגליו ואתם הוא הולך ונושא מים בשני הדליים על כתפיו ועל ראשו כובע קסקט. זכור כי היה נעצר מניח את הדליים ומתחיל לרקוד לפני העוברים ושבים. לאחר מכן נוטל את הדליים ומביאם לעניי העיר שלא היו מים בבתיהם. כך עבד מבוקר עד לילה.
דרפץ' ביזן (מטאטא)- אדם צעיר, יהודי, כבן שלושים, רזה וכחוש. גר ברחוב ג'לונה, שם היה מסתובב עם מקל מטאטא, רודף עם המקל אחרי ילדים שהיו מתגרים בו וזורק עליהם אבנים.
קלמן שטויס– היה מספר מעשיות ופנטסיה שלא היו ולא נבראו. הוא סיפר על ה"דיבוק" הכול יכול שהרגיש כאילו העיירה שייכת לו.. חלק מהסיפורים קשורים בצורה לא ברורה ברצח ארלוזורוב.
בעלי הכרכרות- פיאקר. אלו היו בעלי העגלות ובעלי הכרכרות שהיו מובילים אנשים וסחורות ממקום למקום. לאנשים אלו הייתה לשון עסיסית.
"השותק" "השויסק" מצ'ורטקוב
