

תרגום מכתב שכתב ליפא האוזנר מיד אחרי המלחמה למשפחת אשתו בישראל
1945 ב"ה הורים אהובים מאד וקרובי! את הגלויה שלכם קיבלתי ואני מודה לכם מאד. הבעתי דלה כדי לבטא את שמחתי בקבלת המכתב לאחר דממה מוחלטת וארוכה. אני יכול לכתוב לכם שאני בריא ומאחל לעצמי לשמוע מכם דברים דומים. מאחר ואיבדתי את אשתי ובני היקרים לי מכול, בקבלי מכם אות חיים היה בשבילי מזל רב.
מזל שלפחות אתם נשארתם לי (אתם זה הוריה של אשתו שנספתה עם בנם) ואני מאחל לכם חיים ארוכים ושתחיו ותזכו להרבה נחת ומזל ושנחייה ונזכה עוד להתראות בקרוב. מה נשמע אצלכם? מה מצב בריאותכם? קיבלתי גם מקלרה (אחותו מקבוצת שילר) מכתב ואני שבע רצון ממנו. אני מסיים את מכתבי, דורש בשלומכם ומנשק אתכם רבות. ליפא ד"ש מיוחדת לכל משפחתכם
מכתב שכתב ליפא האוזנר לינץ 10.7.1946 אהובים שלי!
אני משתף אתכם בכך שאני נמצא כעת באוסטריה באזור האמריקאי בעיר לינץ. זה כמה ימים שהגענו לכאן. בזמן האחרון היו לנו טרדות קשיים וצרות רבות ושונות אבל הן כבר מאחורינו. אנו גרים כאן במחנה, המוקף בגדרות מחושמלים, ששימש בעבר למעצר יהודים. לפני שהגענו למחנה הזה, שהו בו שבויים מהאס. אס. כעת, במחנה זה נמצאים רק קיבוצים. תנאי המחייה היו קשים בתקופה הראשונה אך שופרו לאחרונה. אנו חושבים לקצר את שהותנו כאן. אנו חושבים להמשיך בדרכנו עד להשגת מטרתנו. כתבו לנו מה חדש אצלכם. מפולין שלחתי לכם הרבה מכתבים ולא קיבלתי מכם שום תשובה.
בשבוע שעבר ביקרתי בווינה ופגשתי שם את גיסי, (בעלה של אחותי חנה) והוא סיפר לי על כל מה שעבר. הוא היה במחנה קמיונקה וברח משם. במשך שנה הוא היה עם הפרטיזנים ביערות והוא גם סיפר על מחזות נוראים שהתרחשו שם. לאחרונה פגשתי אנשים מצ'ורטקוב ששיתפו פעולה עם הגסטפו. הם הוציאו אנשים מהבונקרים למוות. כך נהגו בן-ציון פרישלנדר והבן של אברהם יצחק וינטער. הם נשארו בחיים עם כל משפחתם ואי אפשר לעשות להם כלום היום. פרט לכך אין חדש. כתבו לי מה חדש אצלכם. היו בריאים ממני- ליפא. ד"ש מיוחד לכל המשפחה.