במסתור בבית משפחת קוטוביץ נבנתה במיוחד דופן כפולה לקיר, בו הסתתרו 10 ניצולים: 4 בני משפחת שוויגר: דוד, רוזה-שושנה, נטליה ואהרון-יוסף. מרילקה ובלנקה רייכשטיין, זושיה אנדרמן ואמה, חיים מונדק נייברגר וסלק-שאול שמיוק-סמט.
המשפחה טיפלה בהם יפה דאגה למזונם, ניקיונם והשתדלה לעודד את רוחם בהביאם חדשות מהחזית הרוסית המתקרבת ללא ציפייה לתמורה. הם נתנו להם מחסה עד יולי 1944 עד השחרור הרוסי, בניגוד לאווירה העוינת ליהודים ששררה סביבם.
Kotowicz, Wiktor
Kotowicz, Józefa
Before the liquidation of the Czortkow ghetto in the Tarnopol district, in Eastern Galicia, David Schweiger asked Wiktor Kotowicz, a friend of his, to prepare a hiding place for him and his family on his farm, in case of need. In July 1942, during the Aktionen preceding the liquidation of the Czortkow ghetto, Schweiger and his family and friends escaped and, at dead of night, made their way to the Kotowiczes’ farm. Wiktor and Józefa Kotowicz welcomed all ten refugees: Schweiger and his wife, Natalia; their four-year-old daughter Shoshana; Schweiger’s father, Aharon-Józef; Chaim Mundek Neuberger; Marylka Reichstein and her sister Blanka; his neighbor Zosia Anderman and her mother; and Salek Szmajek, a pharmacist. The Kotowiczes hid them in a bunker they had prepared for them in advance, kept them fed and clean, and looked after them to the best of their ability, without expecting anything in return. Despite the hostile environment in which they lived, the Kotowiczes sheltered the refugees until July 1944, when the area was liberated by the Red Army. After the war, the survivors left Poland for Israel. They remained eternally grateful to the Kotowiczes for having saved their lives.