הצייר אנדרה בלונדל 1909-1949, נולד למשפחה יהודית, אורתודוכסית, עניה, בצ'ורטקוב. ההורים מרקוס/מרדכי ואסתר ואחיו המבוגר ממנו- פישל, שגם לו היה כישרון לאמנות. הם התפרנסו ממכירת נעליים זולות לאיכרים מקומיים. הדלות לא דיכאה את תשוקתו האמנותית של בלונדר. ליאופולד לוויצקי, חברו ב"גרופה קרקובסקה", סיפר, שבספרייתו של בלונדר היו ספרי אמנות וכשפגש אותו ב- 1926, יחד דפדפו בספרים והכירו את עבודותיהם של: ואן גוך, סזאן, שאגאל, סוטין ופלמינק. בשנת 1926, כשבלונדר בן 17, חלומו לנסוע לפריז מתגשם בסיוע ההורים של ארוסתו, סבינה אדלר. אין מידע על מה שהוא עשה שם. לאחר שחזר לצ'ורטקוב ב-1929, הוא העביר קורסי אמנות לצעירים ושיתף פעולה עם תיאטרון יהודי מקומי. כמצייר תפאורה.
שנתיים לאחר מכן, החליט לעזוב את אוניברסיטת פריז ולעבור ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב. החלטה זו הייתה ככל הנראה מושפעת מחברו הצייר מצ'ורטקוב ליאופולד לוויצקי, שעמו שהה בפאריס ולמד בקרקוב. אך יתכן, שהחלטתו של בלונדר להמשיך את לימודיו בקרקוב נבעה מסיבות כלכליות, או אולי רצה להיות קרוב יותר למשפחתו בצ'ורטקוב. עם זאת קשה לדמיין את בלונדר שבילה זמן מה בפאריס – מתפשר על קרקוב. תיאור חי של המצב ניתן על ידי יונש שטרן, שדיבר כעבור שנים על הר האולימפוס של קרקוב ועל "הפראים" שהגיעו ל"אתונה הפולנית "כדי להפוך למישהו באמנות התקופה" .
ללא קשר למוטיבציה של בלונדר "להיות מישהוא", כולם חוו אכזבה. שטרן, אחד האמנים, ניסח זאת במילים חדות: "עד מהרה התברר שכל מה שנדרש כדי להיות חבר בבוהמיה של קרקוב היה "ללכת למסיבות, לספר בדיחות, ולנצל את הקלות של פטרוני האמנות של קרקוב."
למרות שקרקוב, הייתה מעוז אמנותי מסורתי, אקדמי, שעוצב כבר בתחילת המאה והתפתח לאורך שנות העשרים והשלושים, נוסדה בו ב- 1917, "קבוצת האוונגרד הפולנית" הראשונה של המאה ה -20 – "הפורמיסטים", שמשכו אליהם מאוחר יותר, חברים מקבוצת: "גראפה קרקובסקה" (קבוצת קרקוב)
. כשבלונדר היגיע לקרקוב ב -1931, "הפורמיסטים" כבר לא היו פעילים והתנועה החדשה רק החלה לצוץ. הוא התחבר לקבוצת האמנים האוונגרדיסטים הללו, שכינו עצמם "גראפה קרקובקה" – אחת התנועות האמנותיות הפולניות החשובות בתקופה, שבין שתי מלחמות העולם: האוונגרד האחרון לפני מלחמת העולם השנייה. חבריה היו פולנים ויהודים, בעלי השקפות שמאל קיצוניות. יצירותיו של בלונדר באותה תקופה, כללו יצירות מופשטות ופיגורטיביות. הוא היה האמן היחיד בקבוצה, שהתעניין גם בנושאים שנלקחו מהחיים היהודיים, ודוגמאות לכך ניתן למצוא ב"מחברות" שלו.
עם הגעתו לקרקוב, פגש בלונדר אמנים נוספים שאיתם ביססו את "גרופה קרקובסקה. ביניהם האמנים: סטניסלב אוסוסטוביץ, יונאש שטרן, מריה ג'רמה, הנריק ויצ'ינסקי, ומשה שננפלד. אחת מהציירות בקבוצה היא ברטה (בלימה) גרינברג, לה נישא. מתוך 15 חברי הקבוצה " Grupa Krakowska", רק אחד מהאמנים נולד בעיר. רובם, כמו בלונדר, הגיעו מאזורי הגבול המזרחיים. רבים מהם היו יהודים. כולם היו עניים. אחד מהם, לאופולד לוויצקי, אוקראיני, היה בנו של איש הרכבת. הודות לכרטיסי חינם שקיבלה אמו של לויצקי, היא הייתה מסוגלת, מידי פעם, להביא לו אוכל מצ'ורטקוב לקרקוב ולהאכיל את כל הקבוצה.
בשנת- 1937 עבר בלונדר לפריז.
ב 1941, בזמן המלחמה, כשצרפת נכבשה על ידי גרמניה, בלונדר הסתתר בדרום צרפת, בקרקסון, תחת השם הבדוי אנדרה בלונדל (André Blondel). זיכרונותיו שנכתבו בתקופה זו מעידים על הקשר החזק של בלונדר עם שורשיו היהודיים. מותו בגיל צעיר של 40 קטע את הקריירה של זה אמן מוכשר.
תרגום חופשי(מירי גרשוני ותרגום גוגל ) מתוך מאמרה של נטשה סטירנה, חוקרת יצירתו של בלונדל בין שתי מלחמות עולם ועל קבוצת האמנים מקרקוב: "הקבוצה הקרקובאית". (אוניברסיטת האפיפיור של ג'ון פאולוס השני, קרקוב)
מידע נוסף על הצייר ניתן למצא באתר האמן: http://blonderblondel.free.fr/EN/biography.html