הבזאר בצ'ורטקוב

הבזאר בצ'ורטקוב הוא לבה של העיר. בו וסביבו התרחשה הפעילות הכלכלית של העיר. לבזאר הלכו ילדים לקנות את הגלידה או הסוכריות ולשם הלכו לקנות בגדים, גבינות ירקות מכשירי כתיבה ובשר שהיה באטליזים שהיו בקומה הראשונה. סביב הבזאר התפתח מסחר שגלש גם לרחובות הסמוכים והמפורסם שבהם הוא רחוב "רינק" (רחוב השוק) המקיף מתחם ריבועי שבאחת מפינותיו ממוקם הבזאר.  את המבנה המיוחד של הבזאר מפאר שעון יפיפה מעשה ידי שען/אמן שוויצרי. תוכנית הבזאר בוצעה בהשראת ארכיטקטורה שהייתה מקובלת בפולין.

הבזאר מחולק לשני מבנים שנבנו בתקופות שונות. האחד שעליו מתנוסס השעון מכונה הבזאר הישן והשני החדש. המבנה בעל שני מפלסים. המפלס העליון הנמצא מצדו האחד בגובה הרחוב מפאת השיפוע של פני השטח והשתכנו בו בעיקר חנויות קטנות של בגדים, נעליים וסדקית. במפלס התחתון מרבית החנויות היו חנויות בשר (לחנויות הבשר קראו ידקי). בין חנויות הבשר היה דוכן לממכר גלידה אליו רצו הילדים בשמחה כשקיבלו מעות מהוריהם. בין בעלי החנויות היו: משפחת מאייר בעלת חנות סדקית, גוטפריד בעלי חנות בגדים. בתוך הבזאר היו מרתפים אליהם היו יורדים במדרגות, בהם היו למכירה פירות לשימור. מאחר ועונות הפרי והירק היו קצרות, התפתחה תרבות אחסון ושימור "לימי סגריר". אגסים (אגרסט) מחמישה זנים, תפוחי עץ, לימונים, תפוחי אדמה היו מאוחסנים "בקירור". בצד המפלס התחתון הייתה גלריה מקורה בה ישבו החקלאים, שהיו מגיעים מהכפרים הסמוכים או בעלי שטחים מעובדים ליד הבית, שהציעו את מרכולתם: ביצים, גבינות, גושי חמאה מפוסלים ככותרת השושנה, או פרות טריים. פעמיים בשנה בחג פיוטרה ופבלה היו מוציאים בעלי החנויות דוכנים עם סחורה זולה ובהנחות גדולות אל הרחובות ברינק.  אבל היום, בביקורנו בצ'ורטקוב, נוכחנו, שכל יום מתקיים "יום שוק" ברחובות שסביב הרינק. כל בקר מגיעים סוחרים מקימים את סוכותיהם בן-רגע ובסיום היום לקראת השעה שלוש, מקפלים את ביתניהם אוספים במריצות או בעגלות את סליהם וארגזיהם ומפנים אותם למחסנים עד ליום המחרת.  מיד אחר כך מנקי-הרחובות עוברים ומנקים את הרחובות. במבנה הבזאר היה לב המסחר בעיר, אך סביבו ברחוב הרינק, (רחוב השוק) התפתחו עסקי מסחר מגוונים: למשפחת לבהרט הייתה מאפיה לחלות למשפחת רט הייתה מאפייה לעוגות, למשפחת שטרנשוס הייתה חנות בדים, למשפחת ליטבק הייתה חנות לפרוות וכובעים, כך הלך והתפתח המסחר בצ'ורטקוב סביב הבזאר אל החנויות שבקומת הקרקע של בתי המגורים ברחוב רינק. מאחר ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות במשלח ידם, רבים מהם מצאו במסחר מקור פרנסה. עבודת המסחר הפגישה רבים מהם גם עם פולנים ואוקראינים ולעיתים נקשרו קשרים ונוצרו סנטימנטים, מה שיכול היה לעזור לאותם יהודים למצוא מקומות מסתור אצל הגויים עם חיסול גטו צ'ורטקוב בקיץ 1943. הבזאר זכור כמקום טראומטי לרבים מניצולי השואה בצ'ורטקוב. במקום זה, ליד בית המרקחת של פאלק, התרחשו מעשי זוועה של אנשי הגסטפו ביהודים. במקום זה ריכזו את היהודים בעת האקציות. במרכז היה שולחן עם מפה לבנה, סביבו ישבו אנשי הגסטפו,הקריפו והז'נדרמריה בפיקודו של קלנר. במקום כבוד ישב הילדמן- מפקד משטרת הבטחון בצ'ורטקוב. לא רחוק מהם עמדו כ- 300 אנשי זונדרקומנדו שהובאו מטרנופול. פלורנס ליבליך, שהסתתרה, ראתה אותם ממקום מחבואה, כשהם שותים, צוחקים ונהנים מהעומד להתרחש.
"לידם במקום זה הופרדו נשים מילדיהם בבכי קורע לב וגברים מנשים. במקום זה נחרץ גורלם של האנשים מי שכשיר לעבודה זכה "בחיים" לפי שעה, והנותרים הובלו לתחנת הרכבת בצ'ורטקוב ומשם אל מותם: מי במחנה עבודה ינובסקה ומי ישירות אל השמדה בבלזץ.