אך, טשורטקוב ! טשורטקוב ! כבר עבר חודש, שאני כבר משם ונמצא עדיין תחת השפעתה, כזאת עיירה לא נמצאת לא בגליציה ולא ברוסיה! כבר לפני הרבה שנים טרם הגעתי לכאן השם "טשורטקוב " היה עבורי מוקף בהילה של אגדה, רק בבואי לכאן מצאתי באמת את הפלא, כמו כל אגדה.
שבועיים ביליתי בטשורטקוב, אבל, אילו הייתי מבלה עוד עשר פעמים כל כך הרבה
זמן,לא הייתי יכול למצות את כל הדברים מעוררי העניין שהעיירה הזאת הכילה.
אף עיירה יהודית בעולם אינה עשירה כל כך בטיפוסים יהודיים אורגינליים כמו טשורטקוב, גם עכשיו זוהי חידה עבורי: מאיפה מגיעים לכאן, לפינה המסוגרת של גליציה , כמעט ליד הגבול של פודוליה הרוסית. כזה עושר של טיפוסים יהודיים,
חוויה של בעלי אישיות אורגינלית?
הנה כל הענתיקות הטשורטקובאים עומדים במרכז גלריה יהודית טיפוסית,
הקורא יכיר אותם מעט בהמשך.
לעת עתה הבה ונציג לקורא את העיירה גופה, כפי שהיא כיום ובעבר.
טשורטקוב הינה אחת העיירות העתיקות בעולם, חפירות מגלות שבתקופת הרומאים
היה בה ישוב. במאה ה-16 מיד לאחר שהעיירה נבנתה מחדש ע"י ה——— הפולני
טשורטקובסקי שעל שמו נקראת העיירה. על העיירה עברו פוגרומים, שחיטות והריגות של הקוזקים וגזירות ת"ח של "חמלניצקי" . משנת 1772 לאחר החלוקה הראשונה של פולין בין אוסטריה, גרמניה ורוסיה, שויכה טשורטקוב לאוסטריה, לפני מאה שנה, טשורטקוב ועיירות נוספות ליד הגבול השתייכו לרוסיה. משנת 1815 היא שוב עברה לאוסטריה. כאן נמצא בית כנסת עתיק שעל פי אגדה נבנה ע"י המלך הפולני סאבייסקי. את אותה האגדה שמעתי לגבי בתי כנסת בעיירות האחרות.
בחלק העיר הנקרא "ויגננקה" מצביעים על מבנה עתיק מעץ , מבנה מאוד אורגינלי,
שנשמר היטב, לפי האגדה, בעבר אספו בו את כל היהודים הטשורטקובאים וגרשו אותם מהעיירה. על כן נקרא הרחוב "ויגננקה" שפירושו לגרש. בשלב מאוחר יותר לפי אגדה אחרת מסופר שה"בעל שם טוב" הוחזק באותו מבנה וכי הוא חי תקופה ארוכה בסביבה זו.
טשורטקוב מורכבת משלושה חלקים- בעבר היו אלו עיירות נפרדות – טשורטקוב העתיקה, המוזכרת מעלה- "ויגננקה" , וטשורטקוב החדשה. אך אפילו כעת כששלותן
מיוצגות ביחד כעיירה אחת קטנה מיושבת , עם 7000 נפש, מחציתם יהודים.
לכל אחד משלושת החלקים של העיירה חיים נפרדים משלה. כמו למשל, בטשורטקוב העתיקה הכל מותאם לחיים של "חצר הרבי". כאן שומרים כאשר "בחצר" שומרים.
כאן ישנים כאשר ישנים "בחצר".
הארמון של הרבי הינו המזהיר ביותר מכל חצר של רבאים בגליציה ובכל העולם.
והרבנות של טשורטקוב מעוררת עניין רב יותר מרבנויות אחרות.
לסיים עם טשורטקוב העתיקה צריכים להזכיר את בית העולם שלה שהינו מרשים עם מצבותיו העתיקות. החשיבות של המצבות אינו מתבטא בעתיקותן, העתיקות ביותר שנשתמרו אינן יותר מבנות מאות אחדות של שנים. המצבות העתיקות של בית הקברות הטשורטקובאי מצטיינות ומעוררות עניין והינן מעשה ידי פסלים .
כאלו מצבות מגולפות לא מוצאים בכל העולם. מהן ניתן לראות שלפני כמאה וחמישים שנה חיה כאן משפחה שבנתה מצבות, אומנים גדולים שאילו הם חיו כיום היה יוצא מהם לא אנטוקולסקי אחד. בתקופה ההיא לאומן היהודי היו רק שני תחומים:
"המזרח" בעמוד של בית הכנסת והמצבה של "בית הקברות". האומנים הטשורטקובאים הכניסו את כל נשמתם באבני בית הקברות. לכן מהאבנים נעשו נשמות. בית העולם הטשורטקובאי אינו עושה עליכם רושם של שדה מת, אני ביקרתיו בדצמבר באמצע החורף, הכל היה מסביב קפוא וכאן הורגש האביב, הפרחים, הלבלוב, הצפורים, האיילים. הגוף – הכול חי , החורבה, האבנים קורצים אילך.
מסתודדים איתכם, היופי והשמחה חובקים אותך. הנשמות מהעפר קמו לתחייה בנשמתך, או יותר נכון הנשמה שלך קמה לתחייה בתנועה עם נשמות עדינות וגבוהות
מיוצרי המצבות הלא מוכרים, אפילו לשמותיהם אינך יכול להגיע, רק עם שיחות עם אנשים קשישים בעיירות אחרות מסביב, אתה יכול רק לנחש שבערך לפני כ-200 שנה
היתה בטשורטקוב משפחת אומני גילוף אבנים. במשפחה זאת עברה האומנות מדור לדור. באמצעותם הושרש סיגנון האומנות בערים ועיירות אחרות, היות ונתקלתי מצבות דומות בטרנופול, בברוד, בבוצ'אץ' , בזלוטשב.