אירועי הנצחה

מיד אחרי המלחמה, כשאך הורם המסך מעל התופת הנאצית והחלו להסתנן בדרכים שונות, ידיעות מחרידות על השמדה המונית של יהודים, התעוררו יוצאי צ'ורטקוב בארצות הברית ובישראל , ביוזמת שלמה זוהר פינקל, והקימו את "ארגון יוצאי צ'ורטקוב", שהציב לעצמו מטרה- להנציח את קדושי עירנו. מאז, יצא לאור ספר צ'ורטקוב, נקבע לוח זיכרון והוקמה אנדרטה במרתף השואה, בהר ציון, ניטע יער קדושים בנחל כיסלון ועוד. עברו שנים, הדור הראשון התעייף, הזדקן, הלך כדרך כל בשר. במשך דור נעצרה הפעילות. בשנת 2000 חלה התעוררות בלב הדור השני ומאז הם לקחו על עצמם להמשיך ולהיות נושאי לפיד הזיכרון. הוקמה אנדרטה ביער השחור בפאתי צ'ורטקוב, חודשו טקסי זיכרון, במרתף השואה בהר ציון, נכתבו ספרים, הוקם אתר זה ועוד.

ארגון יוצאי צ'ורטקוב דור ראשון 1945 – 1975

בארכיון תוכלו למצוא מסמכים ששייכים לארגון יוצאי צ'ורטקוב מהעבר ומההווה

איסוף תרומות לנטיעת יער קדושי צ'ורטקוב במדרונות נחל כסלון (1951)

יער הקדושים נטוע לאורך מדרונותיו של נחל כסלון, החוצה את הרי ירושלים. הנחל הוא מסלול הליכה ואופניים לצדיו נטועים העצים ומשוקעות המצבות. קרן קימת לישראל החלה לנטוע את היער בשנת 1951 כשרצונה לנטוע שישה מיליון עצים עץ לזכר כל נפש אבודה. התעודות השמורות עמנו מעידות כי בין אנשי קהילתנו התבצעה גביה והתרמה לנטיעת עצים ולהצבת אבן הנצחה עם שם הקהילה עליה. החברים תרמו וקיבלו תעודה על תרומתם לזכר קרוב משפחה שנספה.

ספר יזכור להנצחת קדושי קהילת צ'ורטקוב (1967)

"ספר יזכור להנצחת קדושי צ'ורטקוב" מאיר את פניה המגוונות של העיר: את ההיסטוריה שלה,את מוסדותיה, מפלגותיה, תנועות הנוער שבה, מעשיהם ופועלם של אנשים וייחודם, טיפוסים יוצאי דופן או חריגים, את המאבקים בין עולם המסורת לעולם ההשכלה,ובראש וראשונה עדויות וזיכרונות לחורבנה של העיר והטרגדיה האנושית המחרידה, שאנו נושאים את פצעיה עד היום. איסוף השמות והעלאתם על הכתב הוא מצבתם של אלו שמקום קבורתם אינו ידוע. הספר הוא ציווי ככתוב: " זכור את אשר עשה לך עמלק" ואכן אנו, בני הדור השני והשלישי רואים בו מקור לידע ללמידה והתחברות לעולם שאבד. זו הייתה "רקמה אנושית חיה" ואיננה.

גילוי הלוט ממצבת זיכרון ליהודי צ'ורטקוב במרתף השואה בהר ציון (1977)

אנדרטה לזכר הנספים בשואה בצ'ורטקוב (2005)

כאן ביער, בבורות הירי, נרצחו מאות מתושבי צ'ורטקוב והסביבה על ידי הגרמנים ועוזריהם בשנים 1941-1943. אנדרטה זו לזכרם.
ביוני 2005 נחנכה בפאתי צ'ורטקוב, ביער צ'רני לס, ליד הכפר פרחודה, אנדרטה לזכר יהודי  צ'ורטקוב והסביבה שנספו בשואה. האנדרטה הוקמה ע"י הניצולים וצאצאיהם ובשיתוף עם הקהילה היהודית המקומית. בטקס גילוי האנדרטה נכחו גם תושבי העיר ומנהיגיהם הרוחניים והמוניציפאליים, כשהם משתתפים בצער ומביעים זעזוע מהאירועים  שהתרחשו בעיר בזמן מלחמת העולם השנייה, מקווים ומתפללים שלעולם לא יתרחש כדבר הזה. במרחק כ- מאה מטר מהאנדרטה נמצאים בורות הירי, אחד מיני רבים שבצ'ורטקוב.

טקס התייחדות במחנה ההשמדה בלזץ (2005) אליו נשלחו יהודי צ'ורטקוב

ביוני 2005 נסעה קבוצה מישראל לצ'ורטקוב. המסע החל בהתייחדות עם הנספים במחנה ההשמדה בלז'ץ. בטקס שערכו כל אחד מהמשתתפים הקריא את שמות בני משפחתו וידידים, שנספו במחנה ההשמדה זה.
בלז'ץ הייתה אתר ההשמדה אליו נשלחו יהודי צ'ורטקוב והסביבה. יהודים נתפסו ברחובות, הוצאו מבתיהם ומבית הסוהר והובלו דרך רחוב קוליובה, לתחנת הרכבת בעיר ומשם למחנה ההשמדה בלז'ץ.  באקציה הראשונה, ב- 27 לאוגוסט 1942 נשלחו לבלז'ץ  2500 יהודים.  באקציה השניה ב-  5 לאוקטובר 1942 נשלחו להשמדה 600  נפש . יהודים בודדים הצליחו להימלט מהרכבות.

טקס יום השואה במרתף השואה בהר ציון (2007)

ביום השואה תשס"ז 2007 (אחרי למעלה מ- 20 שנות דממה), חודשה מסורת הורינו ונערך טקס יום השואה במרתף השואה בהר ציון בירושלים. הטקס הוקדש לעדויות הניצולים שהיו בצ'ורטקוב באקציה הראשונה. לאחר הטקס יצא הציבור לחצר בה ממוקמת האנדרטה. שם, במרומי האנדרטה נמצאת תיבה נעולה. התיבה נפתחה ובה נמצאו רשימות הנספים שהוטמנו בה לפני ארבעים שנה. ההתרגשות בקהל הייתה עצומה כשדפי הקלף כתובים בכתב רש"י ביד סופר סת"ם, הועברו מיד ליד, כשכל אחד מחפש ברשימות את בני משפחתו ולבו מחסיר פעימה. אין מילים אחרות לתאר את ההתרגשות. אנו מקווים שנמשיך ונקיים את הטקס במקום מידי שנה.

פרויקט תיעוד מצבות בבתי קברות בצ'ורטקוב (2008)

כשאדם מסתובב בבתי הקברות בצ'ורטקוב ומוצא מצבה של קרוב משפחה, זו התרגשות עצומה. מצבה בבית הקברות הוא עדות פיזית להיותו וחדלונו של האדם. המצבה לעתים גם יוצרת חיבור נפשי למקום ולעבר המשפחתי. המצבה, עבור גנאולוגים, היא מקור מידע לשמות הורים, תאריך לידה ופטירה ולעתים מקום מגורים. בתצוגה זו הועלו חלק ממצבות בתי הקברות ובתקווה שהשאר יתועדו בעתיד הקרוב.

השקת הספר "קולות מהיער השחור" מאת מרטה גורן (2009)

קולות מהיער השחור הוא פרי מחקרה של מרטה גורן ילידת צ'ורטקוב, המספר את קורותיהן של קהילות היהודים במחוז צ'ורטקוב בתקופת מלחמת העולם השנייה.    מתוך פרק רביעי : עבודות כפייה כשירות מוניציפלי                          

"ניצול היהודים כמשאב כלכלי היה אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את השלטונות הגרמניים מתחילת כיבוש פולין. מאות מחנות עבודה שהוקמו מילאו תפקיד כלכלי ובו בזמן נוצלו גם כחלק חשוב בתהליך מימוש " הפתרון הסופי של הבעיה היהודית", בשיטת ה"מוות הטבעי". (19)  בהיסטוריוגרפיה של השואה, השמדת יהודי אירופה הייתה המרכיב המרכזי באידאולוגיה הנאצית, לפיכך השמדתם הייתה חשובה יותר מתרומתם למשק המלחמה הגרמני. (20)

מפגש צ'ורטקובאים חיפה 2009

ביקור בבית הכנסת "עזרת ישראל" שבמאה שערים מיסוד הרבי מצ'ורטקוב (2010)

בכ' בשבט תש"ע (4.2.2010) הוזמנו ע"י גבאי בית הכנסת מר ישעיהו אינגבר, להתארח בבית הכנסת "עזרת ישראל". בית הכנסת הוקם בשנת 1906 כשהאדמו"ר ישראל פרידמן מצ'ורטקוב שלח כספים לארץ ישראל כדי לתרום להקמתו למען חסידיו שהגיעו לארץ ישראל בברכתו.
במפגש שהתקיים סביב שולחנות ערוכים מכל טוב ישבו יחדיו  אנשי מאה שערים ביניהם משפחת אינגבר שמחזיקה ומטפחת את בית הכנסת וצאצאי יהודי צ'ורטקוב חילונים ודתיים מכל קצות הארץ, שהגיעו, למרות מזג האוויר המקפיא, כדי ללמוד ולחוש את מסורת בית אבא, שהייתה בבית הורינו וסבינו בצ'ורטקוב, בתוכנית דיבר וסיפר מר ישעיהו אינגבר על המקום על שושלת האדמו"ר מרוזין ועל נסיבות הקמתו של בית הכנסת ופעילותו בימים אלו. אחריו דיבר מר ראובן גפני חוקר בתי כנסת שסיפר על גלגוליו של בית הכנסת, כמשקף שינויים בחברה והדגים זאת ע"י סיפור אירוע שהתרחש במלחמת השחרור שמבטא את הקשר שהיה קיים בין אנשי המקום והקמתה של המדינה. עדות לאירוע חקוק בסלע הנמצא על קיר חיצוני במרפסת בית הכנסת.  קרא עוד על הרצאתו של ראובן גפני "לוחות ושברי לוחות" .

 

בית הכנסת "תפארת ישראל טשורטקוב" בצפת, מיסוד הרבי מצ'ורטקוב תרמ"ח 1888

בשנת 2010 התארגנה קבוצת חברים צ'ורטקובאים, לביקור בבית הכנסת "תפארת ישראל" בעיר העתיקה בצפת, שהוקם ביוזמת האדמ"ור משה דוד פרידמן מצ'ורטקוב. המארח היה גבאי בית הכנסת הרב אריה פרומוביץ.
העיר צפת נודעת בהיסטוריה עתירת הרזין שבה, סמטאותיה מלאות ההוד וצדיקי הדורות הקודמים שהתהלכו בהם: האר"י ז"ל רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, רבי משה קורדובירו ז"ל, ומאוחר יותר, רבי חיים מטשרנוביץ, בעל סידורו של שבת, הרב מאווריטש הידוע בנס הגדול שנוצר סביבו בעת רעידת האדמה בצפת בשנת תקצ"ז (1837), תלמידו רבה של צפת שמואל הלר, ז"ל, ועוד הרבה קדושים וטהורים למעלה בקודש. במרחק אלפי מילין מצפת בעיירה טשורטקוב אשר באוקראינה, ישב האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב זצ"ל, בנו של קדוש ישראל רבי ישראל מרוז'ין זצוק"ל, הידוע בסגנון החצר המלכותית שניהל, עשרות עיניים של יהודים, מכל המחוז ומחוצה לו, מקדו בו את מבטם, נועצו עמו, ולא זזו כמלא נימה, מכל אשר יאמר להם. תורתו וחכמתו נודעו ברבים.

ספר תורה מצ'ורטקוב בקיבוץ תל-קציר (2010)

כיצד היגיע ספר תורה מצ'ורטקוב לבית הכנסת בקיבוץ תל קציר?
כשבית הכנסת בקיבוץ תל קציר עמד לקראת סיום בנייתו החל מזכיר הקיבוץ, – חברנו יליד צ'ורטקוב, גדעון גזית, לחפש ספר תורה לבית הכנסת. כסף רב לא היה בקופת הקיבוץ ולכן החל מסע חיפושים אחר ספר תורה. המלצה מפיו של חבר קיבוץ הובילה את המזכיר גזית לברנש בצפת שהיו בידיו ספרי תורה למכירה/למסירה. כשהמשא והמתן היה לקראת סיום, חברנו החל חוקר את בעל התורה מה גלגוליו של הספר ומהם שורשיו. בעל התורה התפתל ואמר " מאיזה חור נידח… בגליציה… לא שמעת עליו…לא חשוב… עזוב… נו…צ'ורטקוב….  קוראים למקום".    "צורטקוב???" קפץ גדעון בתדהמה ואומר: "אני נולדתי בצ'ורטקוב" "לא מאמין" אמר האיש. שלף גדעון את תעודת הזהות שלו המצביעה על מקום הולדתו בצ'ורטקוב.  הסוף הרי ברור ומרגש והוא מונח לפנינו בבית הכנסת בקיבוץ תל קציר.

טקס יום השואה במרתף השואה בהר ציון (2011)

עיבוד סיפורה של לולה קאופמן ריין להצגה. כתיבה ומשחק: נרי חנס (2011)

נרי חנס, ילידת ישראל, בת למשפחת ברגהופר ולילנפלד מצ'ורטקוב, עיבדה את הספר "הילדה במסתור" מאת לואיס מצגר על ילדה, ניצולת השואה, לולה קאופמן ריין, להצגת יחיד בה היא מציגה ומספרת את סיפור הישרדותה של לולה. לולה קאופמן ריין נולדה בשנת 1934 בצ'ורטקוב. זיכרונותיה מתחילים עם כניסת הרוסים לצ'ורטקוב והיא בת 5. עוד בטרם מלאו לה 10 איבדה את אביה באקצייה פראית ואת אמה שהלכה לעבודתה כתופרת עבור הגרמנים. סתם כך נורתה בדרך חזרה מעבודתה אל הגטו אל בתה שחכתה לה. לולה עברה את המלחמה אצל גויים במסתור, ורק אחרי המלחמה היגיע דוד שלקח אותה עמו לארצות הברית שם גדלה, והקימה את משפחתה.

השקת הספר "מחוץ לקופסת הנעליים" מאת ירון רשף (2014)

"מחוץ לקופסת הנעליים" הוא יומן מסע, חידה בלשית, שמתחילה בשיחת טלפון מעורכת דין קרויטורו, העובדת בחברה לאיתור והשבת נכסים, דרך חיפוש מסמכים ואסמכתאות, ועד למסע שורשים לצ'ורטקוב מלווה בגילויים והפתעות. השתלשלות האירועים כמו זומנו "מידי השמיים", כמו "ניסים" שפתחו צוהר אל עברה של המשפחה בעיר צ'ורטקוב שבפולין היום באוקראינה. "פתיחת קופסת הנעליים" בשנית זימנה למחבר פסק זמן נפשי וחיבור מחודש אל הוריו ואבות אבותיו וזו מתנה גדולה שנתן המחבר לעצמו ולנו השותפים למסע.
"זיכרונות" מאת ירון רשף עמוד 101
"אני מניח שכמעט בכל בית של בני הדור השני לשואה או לעלייה לארץ לפני השואה מסתתר סיפור. התקופה ההיא של המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה רצופה טלטלות, התחלות חדשות, ציפיות, טרגדיות נוראיות, יצירת חיים חדשים, תקוות ואכזבות. רובנו למדנו לחיות במקביל לזיכרונות המשפחתיים והקולקטיביים שסערו בשתיקתם. למדנו את זה מהורינו שחלקם היו אלופי ההסתרה…