מסמכים/עדויות/זכרונות
אדג'יו שומר- זיכרונות שמעון שיפריס אוגוסט 2018
מתוך דבריו של הסנטור צ'אק שומר על המורשת המשפחתית שלו באירוע פרטי ב- בורו פארק, ברוקלין, אפריל, 2010.
הסבא רבא שלי היה יהודי מאמין, מאוד דתי, ותלמיד חכם. היו לו 18 ילדים. רוב זמנו היה יושב ולומד בבית המדרש, והפרנסה לא הייתה מצויה. ולכן, בשנת 1890 הוא שלח את שלושת הצעירים מבין ילדיו לאמריקה. סבי, יעקב שוימר, היה אחד מהם.
כידוע לכם, במזרח אירופה היהודים היו האחרונים לקבל שמות משפחה, ואלו נקבעו לרוב ע"פ מקצוע או תעסוקה. אבות אבותיי היו שומרי חומת [אולי הגדר?] הגטו של צ'ורטקוב, ולכן שם משפחתם היה שוימר. כשסבי הגיע לאמריקה ונשאל לשמו ואמר שוימר, פקיד ההגירה שלא היה יהודי, רשם Schumer וכך משוימר נהיינו ל- Schumer.
על סבי אמור היה לשמור דוד שכבר התגורר באמריקה, אבל למעשה איש לא שמר עליו. איש לא סוכך עליו. וכך הוא הפך בעצם לנער רחוב. הוא ישן בכניסות לבתים, גנב תפוחי עץ ואכל אותם, וביום גשום אחד, כשהיה בן 14, הוא נכנס לבניין שנקרא, "בית כנסת לתנועת העבודה" [Labor Temple] שהיה בלואר איסט סייד [Lower East Side ] בניו יורק. זה לא היה בית כנסת במובן המקובל של המילה. זה היה מרכז יהודי חילוני שמטרתו הייתה לעודד את השתלבותם של המהגרים היהודים החדשים בתרבות ופעילות האיגודים המקצועיים.
יעקב שומר הצטרף לתנועת העבודה, נעשה פעיל, והיה בין מארגני האיגודים, בעיקר בצפון מדינת ניו יורק, שם אירגן את היהודים שעבדו במפעלים לטחינת נייר, ועזר להם להצטרף לאיגודים.
אבי היה מאוד מוכשר, ובמלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא האמריקאי, שרת כנווט, וטס במטוסי אספקה מעל להרי ההימלאיה.
כששב מהמלחמה, סבי, שהיה לו שירות הדברה, העביר לאבי את העסק. אבל אבי לא היה איש עסקים, והעסק לא היה מוצלח ביותר. הוא היה מאוד מוכשר ולמעשה היה צריך ללכת ללמוד באוניברסיטה.
אמי, זה סיפור אחר. היא באה ממשפחה ייקית שהיגרה לניו יורק בשנת 1860. הסבא שלה היה קבלן בנין בברוקלין, ונשיא בית הכנסת הרפורמי ב- Borough Park.
הורי רצו שאהיה עורך דין, ואני אהבתי פוליטיקה. וכך, בגיל 23 התמודדתי בבחירות לייצג ב- State Assembly את אזור פלאטבוש [Flatbush] שבברוקלין, ונבחרתי. ב-פלאטבוש היו מספר ישיבות ידועות, ואחוז משמעותי מהאוכלוסייה היה יהודי. עם זאת, הדמוגרפיה החלה להשתנות. ואחוז הפשע עלה. ותפקידי היה להיות "שומר השכונה."
הייתי קשוח בכל מה שקשור לפשע. כתבתי מספר חוקים, ומהחשובים ביניהם, ואין צורך להיות "תלמיד חכם" לדעת זאת, זו החקיקה שמבטיחה שפושעים מורשעים, שלא כמו בעבר, אכן יבואו על עונשם ברובו.
וכל זה חלק ממהותו ותפקידו של השומר…
זכרונות שמעון שיפריס, חברו של אדג'יו שומר
"אדג'יו שומר היה בן גילי. היה בחור ג'ינג'י עם נמשים היה חבר שלי אבל גם רבנו והיינו ברוגז הרבה פעמים. אדג'יו אמור היה לבוא בעקבותי וללמוד במקווה ישראל ולא הספיק. המלחמה שיבשה את תוכניותיו.
אדג'יו גר כמעט מולנו, איפה שהבית של סטרומינסקי. היו יורדים למטה לבקעה כזו, שם גידלו תירס.
רחוב ראשון שיורד שמאלה. (הסבר מירי גרשוני: כשבאים מכיוון העיר לפני שמגיעים לבית של אבא ברחוב קוליובה 26 בעבר, יש רחוב שפונה שמאלה לכיוון הנהר).
אדג'יו גדל אצל סבא וסבתא מצד אבא שומר, הם עומדים לפני עיני. ( ההורים היו כנראה פרודים) אבא שלו היה עורך דין, עורך דין שומר. היה מפורסם בצ'ורטקוב. אמא, שהייתה בלונדינית, הייתה נשואה לאיזה אמריקאי, הוא בא מאמריקה. אני הכרתי את האימא.
דפי-עד
לזכרם: (מתוך ספר יזכור צ'ורטקוב)
שומר ד"ר (עו"ד) אייזיג בן יעקב, אשתו אידה, ובנותיהם יהודית ורנה.
שומר יעקב, אשתו לאה ובנותיהם טובה ואיטה
שומר אליקים בן מנדל
שומר דוד ואשתו אטל