הצייר שעיה בלונדר ANDRE BLONDEL -BLONDER

תמונות מסמכים/עדויות/זכרונות עצי משפחה דפי-עד

תמונות

אלבום תמונות שעיה בלונדר וחברים Blondel Andre

ציורים של שעיה בלונדר -אנדרי בלונדל Blondel Andre

מסמכים/עדויות/זכרונות

ציטוטים מספר צ'ורטקוב

"החוג הדרמתי של אגודת י.ל. פרץ נוסד ב-1925 והציג במשך הזמן שורה של הצגות תיאטרון חשובות. בראשית שנות השלושים עברה אגודת י.ל. פרץ למשכן נאה ומרווח משלה, ושם התקיימו הצגות תיאטרון יפות, בהנהלת האמן והצייר הצעיר שייע ישעייהו בלונדר, וגם בידי מוניה (חיים) רייך, שהתמסד במיוחד לאמנות זעירה…. על מנת לא לפסוח על ארועי תיאטרון חשובים, ולציינם למען תולדות חיי התרבות היהודיים בצ'ורטקוב, ראוי להזכיר את ההצגה החשובה "הדיבוק" מאת ש' אנ-סקי, בידי החוג הדרמטי של השומר הצעיר, בעברית. זה התרחש בשנת 1923 בבימוים של מאיר שטייגר ואשתו. ההצגה התקיימה בבית-העם, זכתה להצלחה רבה והוצגה פעמים אחדות. בתפקיד חנן הצטיין ישעיהו בלונדר. הצד האמנותי של ההצגה בכללה ניצב על רמה גבוהה". (תרגום מאידיש אסתר וינשלבאום, מתוך הפרק: תרבות וחברה בצ'ורטקוב. עמודים 133-137.)

על  הצעירים ועל הנוער  333 336

תוכנית רדיו בצרפתית עם הלן פאי ומרק בלונדל ילדיו של אנדרה בלונדל

סרט דוקומנטרי על אסכולת פריז ועבודותיו של אנדרה בלונדל

אנדרה בלונדל מויקיפדיה Blondel Andre

אנדרה בלונדל נולד ב-1909 בעיר צ'ורטקוב שבפולין בשם אלכסנדר (סשה) ישעיהו בלונדר (Aleksander (Sasza) Shaya Blonder). הוריו עסקו במסחר.

ב-1928, עם השלמת בחינות הבגרות, נסע בלונדל לפריז שם שהה תקופה קצרה וחזר לפולין. ב-1929 נסע שוב לפריז, שם למד אדריכלות, במשך שנתיים, בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École nationale supérieure des beaux-arts) וזאת בעזרת מילגת לימודים שקיבל.

ב-1931 חזר בלונדל לפולין והחל ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב (Academy of Fine Arts in Cracow). בזמן שהותו בעיר יסד, יחד עם חברים אמנים, קבוצת אומנות בשם "הקבוצה הקרקובית" (Grupa Krakovska)[1][2]. התערוכה הראשונה של הקבוצה נערכה ב-1933 בעיר לבוב. ב-1935 החל לעבוד בתיאטרון הילדים היהודי "ביילסקו-ביאלה", שם יצר תפאורות להצגות. במקביל, הצטרף לאגודת האמנים והסופרים הפולנים (ZZPAP – Związek Zawodowy Polskich Artystów Plastyków)[3]. ב-1937 הציג בלונדל בוורשה תערוכה אישית בגלריה מקומית בשם "סלון קוטרבי" (Salon Koterby).

ב-1937 קיבל בלונדל מלגה ויצא ללימודים בפריז, שם חי ברובע החמישה-עשר. בתקופה זו התחבר לקהילה האמנים הרוסית בעיר ויצר קשרים עם אנשי אסכולת פריז וביניהם חיים סוטין, פנחס קרמניה (אנ'), יצחק דוברינסקי(אנ'),לודוויג קלימק (Ludwig Klimek) ועוד. באותה שנה השתתף בתערוכה העולמית של פריז (1937).

ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס בלונדל לצבא הפולני שפעל על אדמת צרפת. ב-1940, עם כניסת הצבא הגרמני לפריז, נהדף הצבא הפולני דרומה לטולוז שם שוחרר בלונדל, בחודש יוני 1940, מהצבא ובסיוע המחתרת הצרפתית מצא מקלט באקס-אן-פרובאנס שם שהה כשנתיים. בעיר זו פגש את אשתו לעתיד, לואיז בונפילס, והיא סייעה לו לעבור לקרקסון (בקרבת הגבול עם ספרד) שם שינה את שמו מבלונדר לבלונדל כדי לא להיות מזוהה כיהודי. בתקופת שהותו בעיר, המשיך בלונדל ליצור ולפעול עם אמנים אחרים, שנמלטו אף הם מהנאצים.

עם סיום המלחמה היה פעיל במסגרת קבוצות אמנים שונות בערים סט (Sete), טולוז, מונפלייה, פרפיניאן ועוד.

ב-1948 חזר עם משפחתו לפריס שם המשיך ליצור. ב-14 ביוני 1949, בעת שעסק בשיפוץ דירה בקומה שנייה, נפל מחלון הדירה ונהרג[4].

סגנון ציורו

בלונדל יצר ללא הפסק למרות הקשיים של חייו והיה מאוד יצירתי. הוא מערבב, בציוריו, אקספרסיוניזם ופוביזם (ציור פראי) ונוטה אף לקוביזם. ציוריו מלאי צבע, תנועה וחיים והוא מרבה להשתמש בצבעים שחורים, סגולים, כחולים כהים המוארים באדום בוהק, צהוב או לבן וזאת בהשראת השמש של דרום צרפת. הנושאים שבלונדל מטפל בהם נעים בין דיוקנאות עצמיים, דיוקנאות, עירום, נופים, דומם וקומפוזיציות. בציוריו משתקף אדם שהחיים התעללו בו והוא נושא בתוכו פצע בלתי ניתן לריפוי וזה בא לידי ביטוי באופן כפול: אלימות ומוות מצד אחד ורוך מצד שני.

משפחתו

ב-5 ביולי 1943 נישא בלונדל, בכפר Cuxac – Cabardès (בקרבת העיר קרקסון), ללואיז בונפיס (ילידת העיר Sete שבצרפת. בעלת תואר פרופסור לפיזיקה וכימיה) לה קרא בלונדל בשם החיבה "ליסו"[5]. לזוג נולדו 2 ילדים (הלן (1944) ומארק (1945)).

מורשתו

בלונדל הותיר אחריו כ-700 ציורים שחלקם נמצאים בידיים פרטיות וחלקם בבעלות גלריות ומוזיאונים (בעיקר בפולין ובצרפת).

תערוכות

תערוכות במוזיאונים:

  • 1949: "נסיון מבחן" (test bench), במוזיאון בקרקסון
  • 1949: מחווה לאנדרה בלונדל, גלריה אספייס, רחוב מירומסניל, פריז
  • 1950: סלון בסתיו, פריז
  • 1959: מוזיאונים של נרבון וסטה
  • 1964: גלריה אמבר, רחוב מזרין, פריז
  • 1970: המוזיאון הלאומי של קרקוב
  • 1977: המופע ה-20 של UFOLEA: מונפלייה, סטה, בז'יר
  • 1979: מוזיאון פארי ואלרי, סטה
  • 1980: מועצת העיר של קרקסון
  • 1982: ארמון הקונגרס של פרפיניאן
  • 2009: פול ולרי מוזיאון סטה
  • 2009: ג'ו Bousquet בית, קרקסון
  • 2010: מוזיאון שטוקי מלודז'
  • 2010: תיאטרון של מלון דה ויל, לה האבר
  • 2011: בית אומנויות ומלאכות של ספר מונטוליו
  • 2012: גלריה ז'אן קלוד רנו, מונפלייה
  • 2014: Espcace דומיניק Bagouet, מונפלייה
  • 2015–2016: מוזיאון לאמנויות ומלאכות של הספר, מונטוליאו
  • 2017: הספרייה הפולנית, פריז

תערוכות קבועות:

  • המוזיאון הלאומי של קרקוב
  • מוזיאון פאול ואלרי של סטה

לקריאה נוספת

1970, Sasza Blonder-André Blondel, 1909- 1949, catalogue de l'exposition au musée national de Cracovie, préface de Helena Blum. 1960. La genèse du Groupe de Cracovie à la lumière des faits et des

Zofia Baranowicz, Polska awangarda artystyczna 1918-1939, Wydawnictwa Artystyczne i Filmowe, Warszawa 1979,

1980, André Blondel, 1909-1949, peintures, dessins, catalogue de l'exposition à la mairie de Carcassonne. Préface de Louis Peyré, René Nelli, Fernand Dufour, Eugène Pech. 1979. André Blondel, 1909-1949, peintures, catalogue de l'exposition au Musée Paul Valéry, Sète, préface de Louis Peyré.

2009, De Blonder à Blondel, ouvrage publié à l’occasion de l’exposition De Blonder à Blondel au Musée Paul Valéry de Sète, textes de Natasza Styrna, Jerzy Malinowski, Marie Boyé-Taillan, Jean-Jacques Breton, Pascal Bonafoux, photographies de Pierre Marilly et témoignages de Régis Gal, Jacques Sauvaire, Louis Peyré, Claude Bonfils, Vincent Bioulès, Marc Blondel, éditions Actes Sud, Arles.

2013, Sasza Blonder/André Blondel, Cahiers polonais (1929-1937), textes de Marc Blondel, Catherine Désormière, Joanna M. Sosnowska, éditions Gaussen, Marseille.

2014, André Blondel – Au nom du père, catalogue de l’exposition à l’Espace Dominique Bagouet à Montpellier, textes d’Hélène Feydy-Blondel et de Numa Hambursin, éditions Méridianes, Montpellier

2015, Between Chortkiv and Paris, Sasza Blonder / André Blondel 1909-1949, Natasza Styrna, in Scripta Judaica Cracoviensia, vol 13, pp. 143-154.

2016, Écrire le passage", Sasza Blonder/André Blondel, Saralev H. Hollander, éditions Méridianes, Montpellier"

2016, André Blondel, le dessin fulgurant. De la couleur à la ligne. OEuvres graphiques sur papier, toiles et écrits, catalogue de l'exposition au Musée des Arts et Métiers du Livre de Montolieu, sous la direction de Claire Giovanangeli-Taoussi, textes d’André Blondel, de Marta Chrzanowska- Foltzer, Hélène Feydy-Blondel, Numa Hambursin, Marie Schumacher-Brunhes, Michel Maurette, Les Petites éditions des arts graphiques et métiers du livre, Montolieu

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עוד חברים בקבוצה היו האמנים הפולנים מריה ג'רמה, לאופולד לויצקי, סטניסלב אוסוסטוביץ והנריק וויצ'ינסקי
  2. ^ במקביל לעבודתו האומנותית היה בלונדל פעיל בתנועה פוליטית שמאלית
  3. ^ ב-1937 גורש בלונדל מהאגודה בגלל פעילות פוליטית
  4. ^ הדירה נמצאת ברחוב rue de Seine מספר 21 בפריז
  5. ^ הנישואין נערכו לאחר שבלונדל שינה את שמו מבלונדר

עצי משפחה

עץ משפחת בלונדל בלונדר
עץ משפחת בלונדל בלונדר
עץ משפחת בלונדר לוביאניקר
עץ משפחת בלונדר לוביאניקר

פישל בלונדר נישא לדורה הלר.
ישעיהו שעיה נישא לבלימה גרינברג בנישואים ראשונים וללואיז בונפילס בנישואים שניים.

דפי-עד

נר זיכרון לזכר בני משפחתנו שנספו בשואה
לזכר יקירינו שנספו בשואה

לזכרם
מרדכי בלונדר. נספה בשואה
אסתר בלונדר לבית הלמן נספתה בשואה.
פישל בלונדר. נספה בשואה.