אוסף מכתבים שקיבל נתן – נוטע, נטע-ורמוט (Natan – Neta Wermut), כפר החורש, ארץ ישראל, ממשפחתו בהורודנקה (Horodenka), פולין – מאביו משה ורמוט (Mosze Wermut), מאמו צ'רנה ורמוט לבית קרמר (Czarna Wermut nee Kramer), מאחיו יהושע ורמוט ,שיקו (Jehoszua Wermut) ומאחותו רחל – אוקה ורמוט (Rachel – Oka Wermut) בשנים 1939 – 1940, ובהמשך מאחיו (יהושע), שהיה פעיל המוסד לעלייה ב באיטליה, בשנים 1944 – 1945.
מקור, יידיש ופולנית (כתב יד), 127 עמודים
תרמה: חנה אבני (בתו של יהושע), 10/1/2018
למשה וצ'רנה ורמוט (ילידי 1895, 1898, בהתאמה), תושבי הורודנקה, היו ארבעה ילדים (בסדר זה): נתן, (נוטע) חנה (אניה) (Hanna Wermut), רחל (אוקה) (1915) ויהושע (שיקו) (1916). המשפחה התפרנסה מבית מסחר לבדים.
בבית דיברו גרמנית, פולנית ויידיש, והילדים למדו עברית בבית הספר העברי בעיירה ובתנועת הנוער "גורדוניה". יהושע עבד במערכת עיתון "היינט" (היום) ובהפצת עיתונים אחרים. נתן וחנה (אחיו ואחותו) עלו לארץ בשנות ה- 30 והתיישבו בקיבוץ כפר החורש.
נתן ורמוט שירת בארץ כגפיר בשמירה על ביה'ח בעפולה. השתתף במלחמת השחרור, ולאחר מכן עזב את כפר החורש ועבר לקריית חיים. עבד כקרמיקאי פסל וצייר בביח'ר קדר בחיפה. נפטר בצעירותו מדום לב בשנת 1953.
חנה ורמוט נישאה בארץ למנחם – מונדק אוסטר (Menachem – Mundek Oster). לא היו להם ילדים. שניהם חברי קבוץ כפר החורש. חנה נפטרה שם מדלקת במעי. (הגיעה באחור לביה'ח עפולה בשל פרעות הערבים באזור).
באותה תקופה השתדלו האחים בארץ לשמור על קשר מכתבים עם משפחתם בפולין.
בספטמבר 1939 עברה הורודנקה לשליטה סובייטית. האב משה גורש לסיביר ולאחר זמן מה נפטר שם. ביוני 1941 נכבש האזור על ידי כוחות גרמניים. בשעת האקציה הגדולה שנערכה בהורודנקה בדצמבר 1941 לא היו יהושע, רחל וצ'רנה בעיר, אלא בקולומאה (Kolomea). בסוף 1941 גורשה צ'רנה מגטו קולומאה ושולחה להשמדה. רחל נרצחה בחורף 1941 בדרכה מהורודנקה לקולומאה, סמוך לעיר גבוז'דז'ייץ ((Gwozdziec, בעקבות הלשנה. יהושע נותר לבדו. הוא חזר להורודנקה באוגוסט 1942, הסתתר במהלך האקציה הגדולה שבוצעה שם ב – 7/11/1942, ואחריה ברח עם כ – 120 צעירים בני עירו לעיר בוצ'אץ' (Buchach), שם עדיין לא היו אקציות. לפי עדותו הם ניסו לארגן התנגדות מזוינת בהורודנקה ואף קנו מספר אקדחים, אך אקציית החיסול של כל יהודי מחוז צ'ורטקוב (Czortkow) שמה את תכניותיהם לאל. יהושע הצליח לברוח ליערות עם עוד כ – 40 יהודים, שמונה מהם מהורודנקה. בחודשים הראשונים הם התארגנו ביער כיחידת פרטיזנים יהודית, אחר כך חברו לזמן קצר ליחידת פרטיזנים רוסית, וכשנפרדו ממנה המשיכו שוב כיחידה יהודית. בינואר 1943 חזר בהיחבא אל עירו ביחד עם ארבעה מבני העיר, אך איש לא הסכים להסתירם. הם עזבו וחזרו אל חבריהם הפרטיזנים. בחודשים האחרונים לפני השחרור שהו כפרטיזנים בכפרים פולנים וסייעו לתושבים להתמודד עם התנפלויות שביצעו אוקראינים חמושים.
בעת שהותו כפרטיזן ביער פגש יהושע את טוניה שטרנברג (Tonia Sternberg) מצ'ורטקוב, שהסתתרה במחפורת (זימלנקה) ביער. הוא הכיר אותה עוד מקודם, שכן אחותה הבוגרת, פרימקה שטרנברג (Frimka Sternberg), הדריכה עמו בתנועת "גורדוניה". טוניה הגיעה ליער לאחר שניצלה מאחת האקציות בזכות אשת מפקד המחנה, שאותה הכירה מעת שעבדה אצלה לפעמים כעוזרת בית. יהושע צירף אותה ליחידתו.
כל אותה עת שמר יהושע על קשר עם אנשי ארגון " עליה ב' " וגורדוניה ונעשה פעיל מטעמם בהברחת יהודים את הגבולות בדרכם לישראל.
ב – 1944, בדרכם לפעילות באיטליה, התחתנו יהושע וטוניה בצ'רנוביץ (Cernauti), בוקובינה, אצל בני משפחת ברש (Barash), בני דודים של יהושע. בהגיעם לאיטליה התיישבו בפירנצה (Firenze), שם שימש יהושע כנציג הסוכנות – ושליח עלייה ב'. לאחר חצי שנה של פעילות ב – 1945, לאחר שדבר פעילותו של יהושע התגלה ושניהם היו בסיכון , הועברו יהושע וטוניה לארץ, לבושים במדים בריטים (לשם הסוואה).
נתן, אחיו של יהושע, חיכה להם בחיפה ולקח אותם לכפר החורש, משם עברו לקריית חיים.
יהושע עבד כחשב וגזבר בחברת "סולל בונה" בקרית חיים, ולימים עבר עם אשתו לחיפה (נווה שאנן).
נולדו להם שתי בנות: חנה ועפרה (לימים: חנה אבני ועפרה מעוז [Hanna Avni & Ofra Maoz]).
יהושוע נפטר בשנת 2004 לאחר שנות פעילות ב"הגנה", במזכירות "מפלגת העבודה", וכחבר ההנהלה של חברת "סולל בונה".
עדות של יהושע ורמוט מופיעה ב"ספר היזכור של הורודנקה", עמ' 373 – 376.
הערה המתייחסת לתצלום המצורף:
תצלום קבוצתי של חניכים בתנועת גורדוניה, הורודנקו, יולי 1932:
שורה אמצעית, ראשון משמאל: יהושע ורמוט (Jehoszua Wermut), יליד הורודנקה, 1916; בתק' המלחמה פרטיזן באזור צ'ורטקוב. ניצל.
שורה תחתונה, ראשונה משמאל: אחותו של יהושע, חנה ורמוט (Hanna Wermut), ילידת הורודנקה. עלתה לארץ לפני המלחמה; לימים חנה אוסטר (Hanna Oster), קיבוץ כפר החורש
שורה תחתונה, במרכז: המדריך ליפא ליסר (Lipa Lisser)
(מפולנית ומיידיש: דורה עופר)
1
הורודנקה (Horodenka) ה-6 בפברואר 1939
אהובים שלי!
בחוסר סבלנות ציפינו למכתבכם המשותף שהגיע רק היום ועובדה זו מסבירה גם את תשובתנו המתאחרת. אנו שמחים מאד שנוטו (Nuto) נסע אליכם ונמצא יחד אתכם. הוא הראשון שמגשר ביניכם לביננו. הבה נקווה שתוך זמן קצר יגיעו אליכם בני משפחתנו נוספים.
בתשובה לשאלתך האחרונה – הכסף ששלחת לנו קבלה עבורו, הגיע. הטעות נבעה מכך ששאלתך הראשונה בעניין הכסף הגיעה אלינו בסוף נובמבר או בתחילת דצמבר והבנו שאת שואלת האם קיבלנו את הכסף ששלחת לנו לחגים. אך משום שהחגים חלו במחצית אוקטובר והכסף הגיע אלינו עוד במחצית אוגוסט לא היה לנו ברור לאיזה כסף את מתייחסת. אני מתנצל על אי –ההבנה.
עלינו אין לי שום דבר חשוב להודיע לכם. כולנו בריאים ואנו עובדים ללא שינויים כלשהם. על פרטים קטנים יותר ייוודע לך מהמכתב אל נוטו. כתבו לנו מה החלטתם יחד עם נוטו על צעדיו הראשונים. אנו חושבים שהדבר המעשי ביותר יהיה אם הוא יישאר עוד זמן מה אצלכם. בכל אופן, כתבו לנו מה דעתכם.
מזג האוויר כאן עכשיו איום ונורא. רוחות קרות וכפור.
אני מסיים. במכתב הבא אכתוב יותר.
נשיקות לבביות
שיקו.
נ.ב. מונדק האהוב!
בביקורי האחרון בלבוב (Lwów) לא שכחתי לבקר את האהובים שלך. לדאבוני פגשתי רק את אמך, ששמחה מאד לביקורי. ביליתי אתה מעל שעתיים, אבל איש מאחיך לא הגיע. אני מיהרתי אל תחנת הרכבת, כי בו ביום חזרתי הביתה ולא יכולתי לחכות עוד כדי להתראות עם הגב. אלזה (Elza) ועם האדון שרוליק (Srulek) ועל כך הצטערתי מאד.
מחבק אותך,
שיקו.
חנה האהובה !
את מכתבך קיבלנו יחד עם מכתבו של נוט, בו הוא הודיע לנו שהגיע. הוא כתב שיצא מיד אליך ואצלך כבר יכתוב על הכול בפרוטרוט. על כן חיכינו למכתבכם המשותף שהגיע רק היום, לאחר ציפייה ארוכה. זו בעצם הסיבה לכך שהתמהמהנו עם הכתיבה אליך.
חנה, מה דעתך על הווילון ששלחתי לך? האם עד כדי כך אין לו שום ערך בעיניך שאינך מזכירה אותו אפילו? סלחי לי אם עדיין לא קיבלת אותו.
בעוד שלושה שבועות נחוג את נישואיה של בלימה (Blima) שלנו. עדיין איני יודעת האם נשתתף בחתונה. נוטו יספר לך הכול על יחסינו המשפחתיים.
בעוד ארבעה שבועות תיערך החתונה של מוריץ פילפל (Moritz Pilpel) עם מניה שרר (Mania Scherer). הם כבר מסודרים: יגורו אצל הוריו. הוא מנהל את עסקי אביו והיא ממשיכה בעבודתה.
נשיקות לבביות
אוקה
אראה את מונדק אם רק יזדמן לי להיות בלבוב. כעת איני יכולה להרשות לעצמי ביקור זה. נוטו פשוט שאב מקופתנו ורוקן אותה.
אני מנשקת אותך לפחות על הנייר.
אוקה.
2
(תרגום מיידיש)
הורודנקה, ה-6 בפברואר 1939
נוטו היקר !
סוף-סוף קיבלנו ממך ידיעה. אין לך מושג עד כמה ציפינו למכתב מפורט ממך. בתחילה לא יכולנו לתאר לעצמנו שאתה אינך. חיכינו לך בכל ערב.
אצלנו כעת שקט מאד. אתה נסעת וגם הדודה. חסר הרעש.
עכשיו חדשות. אתמול בערב מנדל סאבעל (Mendel Sobel) התארס עם המלצרית (Meltzer). בעוד זמן מה הם נוסעים לארץ.
כל חבריך מקנאים בך על כך שאתה כבר בארץ.
ישראל זילבר (Israel Silber) קיבל אתמול תשובה מהקונסוליה, שתורו יגיע בעוד שלוש שנים. הוא פנה ישר למרכז והכריז שברצונו לנסוע לארץ.
בשבוע הבא יגיע הערינג (Hering) להורודנקה כדי לנהל סמינריון של המפלגה.
אלה החדשות. את השאר אני משאירה לשיקו.
דרישת שלום לבבית מאחותך
רחל.
3b
(7/3/1939)
(חסרה ההתחלה של המכתב)
(תרגום מיידיש)
ביום ראשון שעבר נערכה החתונה של בלימה (Blima) אליה הוזמנו אימא, אוקה ואני. החתונה הייתה יפה מאד. היא התקיימה בחדר הקריאה. היחסים במשפחה לא השתפרו. הם אפילו התחדדו, כי אבא, מעכל (Mechel) ויענטה (Yente) לא באו לחתונה. מזאלשצ'יקי (Zaleszczyki) הגיעו שישים אורחים. סך הכול היו כ-150 אנשים, ביניהם גם נוצרים.
בשבת היה לנו נשף פורים ב"גורדוניה", שנערך ב"דום נארודני" (Dom Narodny- בית העם). באו כ-250 אורחים. נאספו כ-100 זלוטי. נשף פורים של קרן הקיימת יערך בשבת הבאה.
בענייני המפלגה אין לי לבשר לך דבר מה חשוב. המקום ריק. לא רואים כמעט את החברים הוותיקים. תיאור המקום משקף את המצב של קבוצת הנוער. אני ממשיך לעבוד ב"גורדוניה" ונהנה מהעבודה כי יש לנו אנשים טובים ומסורים.
ב-15 במרץ יוצאת קבוצה חדשה ובה אמורים לנסוע לרמן (Lerman), פישלמרל (Fiszelmerl) ומינדל סובול (Mindel Sobol) מ"החלוץ" וכן לייב קרנפון (Lejb Krenfon) מהמפלגה שגם היא משתתפת בעלייה ב'.
הדודה רבקה (Riwka) נמצאת בקראקוב (Kraków) אבל מקווה בימים הקרובים לצאת לגרמניה ומשם לנסוע יחד עם המשפחה אל פליקס (Feliks) באורוגואי.
נוטו החביב! האם אתה מקבל את כל העיתונים שלנו? אם לא, יכול אני לשלוח לך כל שבוע חבילה של עיתונים שגמרנו לקרוא.
די להיום. אנו מצפים לתשובתך המהירה והמפורטת. דרישת שלום ונשיקות.
שיקו שלך.
פולנית
אניה (Ania) אהובה !
משום שאיני רוצה לחזור על עצמי, קראי את המכתב המפורט שכתבתי לנוט וייוודעו לך כל החדשות האקטואליות הנוגעות למשפחה וגם חדשות כלליות.
לרגל יום הולדתך הקרב, אני שולח לך, אניה אהובה, את איחוליי הלבביים ביותר: שנצא מנצחים מהימים הקשים שעוברים עלינו ובשנה הבאה שכבר נהיה יחד בארץ בתנאים משמחים יותר.
נשיקות לבביות. דרישת שלום לבבית למונדק (Mundek).
שיקו.
]מיידיש ביאנקה רודיך[
]4a[
הורודנקה 9/3/1939
נטע יקר!
במכתבי האחרון לא כתבתי לך כלום בנוגע להעברת כספים. בינתיים נודעו לי פרטים נוספים בעניין זה,
תנאים טובים יותר, לכן אני כותב מכתב זה, על מנת שתבצע את העניין לפי הוראותינו. המקומי אברהם
כהן מקוטקופקא מחפש אפשרויות על מנת להעביר כסף לילדיו, בתל-אביב. כאשר נודע לנו הדבר,
התקשרנו אליו והוא שמח מאוד. הוא מציע מחיר טוב, אנו החלטנו להסדיר אתו את העניין. אם טרם
פעלת אתה, הוא נותן לפי 37.50 ז.א. יותר מאשר חווה מאיר. אני מוסר לך אם כן את כתובתו של הבן
של כהן בתל אביב. הוא שוטר בת"א. תשתדל מיד להעביר את הכסף ברגע שתתקבל ממך הודעה שהכסף
הועבד, כהן ישלם לנו מיד. אלו אנשים מהימנים ואתה יכול בביטחון לשלוח מיד את הכסף. אין לי מה
להוסיף על הבית, הרי לפני 3 ימים כתבתי לך מכתב מפורט. אתמול מתה אשתו של יעקב רט, רחל-לאה.
זה באמת היה מוות של מצווה. מזג האוויר אצלנו יפה מאוד, זה אביב, כל היום השמש זורחת ואין כבר
זכר לשלג. כפי שידוע לך, סלי ווייך מתכוננת לנסוע ל"ארץ" באותו צורה כמוך. לא מרשים לה לנסוע
לבד, אז היא החליטה לשלם הוצאות הדרך לרחל, על מנת שתסענה יחד.
]4b[
איני מסוגל להחליט בעניין זה, וגם ההורים לא החליטו. תדונו על העניין עם חנה ומונדק וכתבו לנו על
המסקנות. סאלי מבקשת שתכתוב לה איך מתבצעת הבדיקה בגבולות. היא אינה רוצה להגיע עם ידיים
ריקות. את הנדוניה שצברה היא אינה רוצה להשאיר בבית. תאר לה גם את הנסיעה, האם זה בכלל עסק
לבחורות. במכתביך הקודמים כתבת לנו מעט על כל אלה. אני בטוח שבלייפברג אוכל לוודא דברים על
אף שאיני שייך לשום ארגון חלוצי. סאלי מסכימה שאת הכסף שבדעת להלוות לאוקה היא ישלח לה
בהדרגה ל"ארץ". אנו מחכים לתשובה המידית על כל השאלות שנשאלו. ד"ש לבבית ונשיקות. שיקו.
ד"ש ונשיקות לחנה ואוקה.
]4bc[
נטע האהוב! בהזדמנות ששיקו כתב אני רוצה להוכיח אותך. אני כועס עליך שלא כתבת לי. שיהיה כך,
אני מאחל לך כל טוב דרישת שלום לכל המכרים והקרובים. ד"ש לך בן דודי נטע רייפלר.
נ.ב
אל תתפעלו שאף אחד אינו מוסיף. אני כותב במשרד שלי. שיקו.
_____________________________________________________________________
]5a[
הורדנקה 14/7/1939
יקיריי!
מכתבך, נטע יקירי, הגיע עם איחור גדול. בזמן ההמתנה למכתבך, כתבתי לך גם גלויה אותה ודאי כבר
קיבלתם. כפי שכתבתי לך בגלוייתי האחרונה, נודע לנו על ידי לונק מה הוא עיסוקך. זה לא בייחוד לטעמי
וגם ההורים, במיוחד, אינם מרוצים מכך. מכתבך האחרון מאשר לנו שאינך יחד עם חנה ומונדק. אני ממש
נעלבתי שלא הודעת, לפחות לי, על כך. יכולת פשוט לכתוב על כך במכתב לכתובת משרדי. למכתב עם
פרטים אני מחכה במשרדי. במכתבך האחרון לא הוסיפה חנה מילים אחדות. מסתבר שבמשך חודשיים אין
לנו כל ידיעה מחנה. כעת התברר לנו שחנה ומונדק בכפר החורש ואתה בעפולה. אז עליכם לכתוב כל
אחד בנפרד, ואל תשאירו אותנו זמן רב ללא סימן חיים מכם. ממך נטע אני מחכה למכתב מפורט לכתובת
משרדי. אני רוצה לדעת איך הסתדרת בעפולה, מה הוא תפקידך, כמה אתה מרוויח, איך הקשר שלך עם
כפר החורש. וכן מכתב מיוחד עליך לכתוב לזקנים שלנו על מנת להרגיעם. ואת חנה, כתבי לנו קצת יותר
מפורט, במה את עובדת, מה היא עבודתו של מונדק. ידוע לי שיש כעת קצת שינויים בחיים בקיבוץ. בכל
אופן את חייבת לכתוב לנו יותר פרטים מאשר עד עכשיו. בבית אין כל חדש. כל אחד בעיסוקו. הנושא
היחידי שעומד כעת על סדר היום – המלחמה. המצב מאוד מתוח וכעת אפילו גרוע יותר לאחר נאומו של
פורסטר על דנציג.
]5b[
הממשלה עושה את כל ההכנות למקרה של מלחמה. האזור שלנו במיוחד מאובטח על ידי "הירוקים".
בתחנת הרכבת עומדים קרונות סניטרים בהיכון. זה מפחיד במיוחד את האוכלוסייה. במקרה של מלחמה,
מצבנו יהיה קשה ביותר, בגלל בעיית הלאומים. אנו מקווים שזה לא יגיע להתנקשות. חוץ מזה אין שום
חדשות בעיירה. מבצע "השקל" הועבר, לא בהצלחה מזהירה. מכרו 330 שקלים. לעומת זאת הצלחנו
בבחירות. השגנו %55 מכל קולות המצביעים. "הציונים הכלליים" עבדו הפעם בעקשנות כמו אף פעם.
את הסנסציה הגדולה בעיירה עורר המקרה של קבוצת רביזיוניסטים, 1600 אנשים אשר התארגנו
בוורשה ונסעו עד סניאטין על הגבול הרומני ושם עצרו. רומניה אינה רוצה לתת להם אשרת טרנזיט. לא
עזרה אפילו ההשתדלות של ז'בוטינסקי בבוקרשט בירת רומניה. האנשים האלה יושבים כבר שבוע
שלישי בסניאטין, מאוכסנים בין המשפחות היהודיות בעיירה ומחכים ל"ישועה" שכנראה לא תבוא.
האנשים ודאי יצטרכו לחזור למקומותיהם. מאנשי הורודנקה בקבוצה זו נמצאים מוניה רווכמן וד. שפיר
בנו של הפחח. שבוע לפני כן עבר בשלום טרנספורט שלנו ובו ברוך הייסל. כנראה שיותר לא יוכלו
לעבור דרך רומניה. בעיתונים הודיעו שרומניה אסרה להעביר דרכה תיירים מסוימים. במשרדי שום
דבר לא השתנה. כל הצוות חזר מהחופשות. כעת נוסע הזקן לאיבנישי. בזמן החופשות המנהל שכר את
מוריץ פלפל. ייתכן שהוא יישאר קבוע. יש הרבה עבודה. מכינים עכשיו שטח של 2000 מ"ר בהורודנקה.
נטע מסתגל יפה אבל המנהל טוען שהוא לא יכול להפיק ממנו תועלת כפי שהיה בזמנך כאן. הוא אומנם
יודע את הפה אבל אינו חכם במיוחד. הבולים שלך מבוקשים מאוד ע,י ליטמן. תשתדל להמשיך לשלוח.
אני מודה לך בשמו.
ד"ש ונשיקות לבביות. שלכם, שיקו.
_____________________________________________________________________
]6a[
הורדנקה 24/8/1939
נטע יקירי!
כרגע קיבלתי את מכתבך אשר עשה עלי רושם קשה מאוד. אני ממש מזועזע מתוכן המכתב. איני יכול
לתאר לך את הכאב שגרם לי המכתב. ידיי רועדות בזמן הכתיבה מרוב התרגשות. איזה אסון! חנה'לה
היקרה שלנו כבר שוכבת במשך 3 חודשים חולה מאוד, עברה 2 ניתוחים, ועדיין מצבה קשה. זה נפל עליי
כמו רעם משמיים בהירים, לא ציפינו לזה. הייתי משוכנע שקשר המכתבים הלא סדיר בינינו נובע
מהסיבה שאתה נמצא בעפולה, אבל כאן קרה האסון שחנהלה סובלת קשה. אני משער כמה קושי אתה ומונדק
עברתם. אני מודה לך שכתבת לי על כך. נדמה לי שיקל עליכם אם תדעו שגם כאן מישהו שומר ותומך
בהורים הזקנים ביודע להם האסון. אני רוצה לקוות שבינתיים מצבה של חנהלה השתפר והיא בקרוב
תחזור למוטב. נטע היקר, בקשתי אליך שתודיע לי כל הזמן על מצבה של חנהלה לכתובת משרדי על מנת
להרגיע אותי, כי זה עולה לי בבריאות. בבית אסור לגלות שהגיע מכתב למשרדי, זה ייראה חשוד וירצו
לדעת את הסיבה. אני שולח לך בחזרה את מכתבך על מנת שתשלח אותו שוב אל הכתובת הביתית,
בדואר אוויר. בבית הם טרם חיכו למכתבך. אם תשלח את המכתב מיד בדואר אוויר הוא יגיע והאיחור לא
יהיה גדול.
]6b[
חשוב מאוד שחנה תוסיף מילים מספר. ומונדק ישנה את מכתבו. להבא, עד שחנה לא תבריא לחלוטין,
תכתוב לי כל כמה ימים למשרד ולחוד הביתה. אנו שמחים שהצלחת למצוא עבודה בעפולה וכך יכולת
להיות ליד מיטתה של חנהלה. אין מה לכתוב על הבית. לא מזמן כתבתי מכתב מפורט לכפר החורש.
הפאניקה לקראת המלחמה מתגברת מרגע לרגע. אני מסיים ומחכה מכם לתשובה מידית. שלכם הסובל
ביחד אתכם. שיקו.
נ.ב ברגע האחרון, לפני שליחת המכתב עלה לי רעיון אחר. אני אעצור את מכתבך עד יום א'. נטע זייפר
בחופש. אני אלך להוציא דואר משרדי ובזה גם את מכתבך. אביא אותו ללא מעטפה ליטמן לקח אותה
בגלל הבולים. לכן איני שולח את מכתבך בחזרה.
_____________________________________________________________________
]7a[
שנות השלושים
ילדי האהובים מאוד!
קבלתי את מכתבכם, ואיני יכולה לתאר לכם את שמחתי כאשר אני מקבלת מכתב מכם. בקשתי אליכם,
ילדיי האהובים, שתכתבו לי כל פעם מה מצבכם, אני רוצה לשמוע מכם רק בשורות טובות. עלינו כבר
כתבו לכם הילדים הכול, אין חדשות אחרות. אני שולחת לכולכם המון ד"ש לבביות ונשיקות. שלכם
אמא.
אהוביי!
סוף-סוף זכינו למכתב מכם. כפי שכבר כתב לכם שיקו, קבלנו ד"ש ישירה מלונק וגם מסאלי וויצלינג.
רציתי לשלוח לכם משהו איתה. היא לא רצתה לקחת אבל הבטיחה להיות בקשר עם לודוויג שטקל
ולהודיע לי על כך. לדאבוני טרם קיבלתי ידיעה ממנה. שיקו חזר לפני שבועיים מטטרוב הוא נראה טוב,
שזוף, הוא נראה ממש גבר. גם אמא נראית טוב, היא חייבת להרחיב את כל שמלותיה לקראת החגים, הן
צרות מידי עליה. גם אבא במצב טוב, הוא כעת מטפל בעצמו בדבש, זה בריא מאוד וזה משפיע עליו
לטובה. כל זה לשמחתי ובוודאי גם לשמחתכם. לא נסעתי הקיץ לאף מקום, רק פעם לשבת להורודניצה.
אתם וודאי לא הייתם מכירים את הכפר הזה. ווילות מפוארות, אולם, מדרכות, בערב דולקות מנורות גז
ברחוב, פאר גדול. מגיעים אורחים רבים לשם ומרגישים טוב. כעת אני נוסעת ללמברג לחופשה. ברור
שאפגוש את משפחתו של מונדק. במשך שבועיים אראה הכול בלמברג ואני כבר שמחה לקראת זה.
]7b[
בת דודה שלנו, חיה הנדלר, התארסה עם בחור מקולומיה. אחרי החגים תהיה החתונה. אני אתפור לי
שמלה בלמברג לקראת החתונה הזאת. הגיע מכתב מדודה רגינה כבר מבוליביה. הם הגיעו בשלום
ומתחילים להקים מחדש מקום לחיות בו. זה לא פשוט לאחר צורת חייהם בגרמניה, די קשה להסתגל
בבוליביה, הכול חדש וזר. חבל, אבל זה הלא גורלינו. מחסקל דמנר קיבלה ינטה מכתב, כבר מפלסטינה.
הוא היה בתל-אביב וראה את כל החבורה יוצאי הורודנקה. עכשיו הוא מתארח אצל הילדים של
מיכאלצ'ה. אין לי כמעט חדשות רבות מן העיירה. "הפועל" משחק כמעט כל שבוע בהתחרויות, אבל
חוזרים מבוישים מן המגרש. וולה הולצל התארסה עם מישהו מקוסוב. חייצ'ה ופנברגר הייתה השדכנית,
לאחרונה הן היו חברות קרובות מאוד. היום מתחתנת חייצ'ה אייזמן עם מישהו מקאסאב. אולי הפעם זה
יצליח. אל יהודית קוגלר הגיע בחור מ"הארץ" על מנת לקחת אותה לשמה איתו. בקרוב תהיה החתונה.
אחותה, פרל שלחה את הבחור. במכתב הבא אשלח לכם כמה תמונות ממני, הצטלמתי. ד"ש ונשיקות
לבביות מאחותכם רחל. אני רוצה כבר לאותכם!
ילדים אהובים שלי! אני מעביר לכם ד"ש ונשיקות לבביות. ממני אביכם.
_
8
[
סודי בהחלט וורשה 3/1/1939
חבר יקר!
הכול מסודר. אתה נוסע! ברגע שהינך מקבל את החוזר הנוכחי נדרשים ממך: אחריות, משמעת. אתה
חייב להישמע להוראות שלנו. הודעותינו הינן כדלקמן:
א. אתה חייב להגיע לוורשה ב- 3/2 בשעות הצהריים, הכי מאוחר בערב. אם לא תגיע בזמן, תאחר.
מהרכבת תפנה לכתובת הרשומה על כרטיס המלון. המלון נמצא מול תחנת הרכבת הראשית. אם אתה
מגיע לתחנה הראשית, אתה יכול להגיע למלון ברגל, אם בתחנה אחרת עליך לשכור כרכרה על מנת
להגיע למלון. במלון, עליך להגיד שהגעת לטיול. אך תצא מן המלון. אל תמסור את כתובת בית המלון
לטובת חבר או קרוב בוורשה. במלון תחכה לחבר אשר יבוא וימסור לך את הנחוץ. אם ישאלו אותך
במלון על עיסוקיך, תגיד: מנהל חשבונות או סוחר או פקיד, מכונאי וכד'. אל תגיד פועל או בעל מקצוע.
ב. בצאתך מלבוב, אל תספר כלום, תגיד שהינך נוסע למושבה. אף אחד מעירך או מעיירתך לא צריך
לדעת לאן דרכך. שאף אחד לא ילווה אותך לרכבת. לא קרובים, לא חברים וכו'. בדרך אל תדבר עם אף
אחד על נסיעתך. בכל אופן תימנע מלהשתתף במסיבות וכו'.
ג. שלא תכתוב לחבריך בקיבוץ הכשרה או לחבר הקרוב לך על יום נסיעתך לוורשה.
ד. המטען שלך מורכב משני חלקים:
1. המטען שאתה לוקח איתך לדרך.
2. המטען שאתה לוקח איתך, שאנו נשלח אותו למקום שתגיע.
המטען שאתה לוקח איתך, חייב להיות ארוז במזוודה קטנה, 40 ס"מ רוחב, 50 ס"מ אורך. בשום אופן לא גדולה יותר. הרשימה של תוכן המטען שנוסע איתך:
1. חליפה יפה טובה ועניבה, זה יהיה לבושך לדרך.
2. מעיל חורף יפה לא קצר.
3. כובע ברט.
.סדינים 3-4 .4
.מגבות 4 .5
2 .6 בגדי גוף.
2 .7 חולצות כותנות.
8. חומרים לכביסה וגילוח.
9. בגדי חורף חמים.
10. חליפה של בגדי עבודה חאקי.
11. חולצת צמר.
12. תרמוס לצורך תה או מים.
13. שמיכה לא ממולאת צמר גפן. מגולגלת וקשורה עם רצועות עור למזוודה.
הבחורות חייבות לנעול נעליים על עקבים נמוכים. כל זה חייב להיות ארוז במזוודה שלך איתך.
המטען מס' 2: המטען הזה הוא כמו מטען של כל עולה. אתה חייב להביא אותו איתך לוורשה, ארוז
במזוודה או חבילה, למלון. אל תכתוב את שמך על המטען. תכתוב את המספר אשר תקבל בדיו או
בצבע. אל תכניס למטען דברי אוכל או חפצים ששולחים לארץ. אתה חייב לשלם על מטען זה 15 דולר,
את הכסף תביא אתך לוורשה.
ה. לבוש שתלבש – חליפה ספורטיבית של תיירים ועניבה.
ו. דברי אוכל – קח אתך מזון ל 5-6 ימים, לא במזוודה, בחבילה נוספת. בנוסף תצטרך לקנות אוכל
בזמן שהותך בוורשה.
ז. אל תיקח מכתבים וצילומים. גם לא מצלמה.
ח. שמור על הפתק למלון אשר אנו שולחים לך. תצטרך להראות אותו שם.
ט. אם טרם שילמת את כל הסכום, שלח את היתר טלגרפית לכתובתנו מ.ק.א.
י. תביא 6 דולק נוספים למען בדיקה רפואית.
י"א. תביא 2 צילומים שלך. עונד עניבה. זה חשוב!
י"ב. אסור לקחת אתך כסף לקניות אלא רק להוצאות קטנות שלך במקום, 16 זל', ונוסף כסף להוצאותיך
בוורשה.
י"ג. אתה חייב להתנהג לפי ההוראות האלו ולהתאים עצמך אליהן.
תתנהג בזהירות בדרך, שמור על הסוד למען ההצלחה! הסכנה גדולה! שמור על הסוד ולא, ניכשל אנו
ותיכשל גם אתה. תאשר את קבלת החוזר במכתב אקספרס לכתובת הרשומה.
קרא היטב, זכור היטב, ואחר כך השמד את המכתב.
ועדת המפעל.
אם אינך יכול להגיע בזמן, שלח מיד מברק לכתובת: עזריאל כרוסט וורשה.
_________________
9
הורודנקה, ה-25 במאי 1939
אהובים שלי !
רק אתמול מסרו לנו את מכתבכם ומשום שהוא נכתב ב-6 במאי מסתבר שהיה בדרך 19 ימים. נדמה לי שאין זה אפילו אשמת הדואר, כי מהחותמת הסתבר לי שיצא מחיפה רק ב-17 במאי. כבר היינו ממש חסרי סבלנות בצפייה למכתב.
לדאבוני, הכסף עדיין לא הגיע. איני יודע איך מוניו (Munio) יכול להצדיק את עצמו. כתבו לנו איך הוא הסדיר את העניין. אולי אכתוב מכאן לאותו אדם או אולי אכנס אליו בהיותי בסטניסלאבוב (Stanisławów).
אם אתם יכולים להסדיר עניין זה בכך, שמוניו יחזיר לכם את הכסף שם, היה זה טוב מאד כי כעת היינו יכולים לקבל 275 זלוטי במקום 200 מכהן (Kohn), אודותיו כתבתי לכם באחד המכתבים האחרונים.
אני מתאר לעצמי מה מצב רוחכם לאחר הכרזת "הספר הלבן". גם אנו כאן חשים דיכאון. אך אני חושב שלא ישתמשו בהוראה זו בצורה ממשית. אתם כעת כה חזקים שבאפשרותכם לגרום לכך שההוראה הזאת לא תקוים.
כתבו מה המצב אצלכם לאשורו, כי מהעיתונים כאן קשה להיוודע מה באמת קורה.
אני חושב, נוט, שלאוקה יש עוד זמן עד לעלייה. היא לא תפסיד את תורה גם כעבור חצי שנה או שנה. העלייה תימשך ללא הפסקה.
סלקה וויצלינג (Salka Witzling) נמצאת עדיין אצל המחותנים שלה בנובי סונץ' (Nowy Sącz). אם היא לא תגיע להורודנקה לפני נסיעתה, מישהו מאתנו ייסע אליה לסטניסלאבוב (Stanisławów), כי שם היא תהיה לפני שובה ארצה. נשלח לכם אתה כמה דברים קטנים.
החדשות אצלנו הן שנמצא כאן דודן שלנו, אוסקר קרמר (Oskar Kramer) מקולן (Köln)
שהוא מפונה מגרמניה. הוא מתגורר כרגע אצל קרובים בקולומיה (Kolomea), אצל השווימרים (Schwimer) ובא גם אלינו לזמן מסוים.
הדודה רבקה ומשפחתה בדרך לאמריקה כבר שמונה ימים.
פרידז'יה (Frydzia) סיימה אתמול את בחינות הבגרות וחגגנו את האירוע יחד אתה.
עלי להתייצב לגיוס ב-6 ביוני. העתיד נראה מעורפל מאד אם לוקחים בחשבון את המצב הפוליטי. על תוצאת הגיוס אכתוב לכם תיכף ומיד.
העסק מתקדם לא רע. מספר המנויים הוא כמעט שווה למספרם לפני נסיעתך, נוט. פרנסת מה יש לנו כעת מהוצאות לאור שונות של העיתון "היינט" ("היום" ביידיש) שיש להן קוראים רבים. השבועון "וועלט-שפיגל" ("ראי-העולם" יידיש ) מגיע ב-55 עותקים.
במשרד לא השתנה מאומה. הזקן שוהה עכשיו בטרוסקאביץ (Truskawiec) לשם הוא נסע לעשרה ימים. הוא השאיר לי עבודה רבה כל כך, שעל מנוחה אני יכול רק לחלום.
חופש אקבל רק במחצית השנייה של יולי, כי קודם יוצא הופמן (Hoffman). אני מרוצה מכך. השנה כנראה לא אסע לשום מקום בגלל מחסור בכסף. אולי אסע עם אוקה להורודניצה (Horodnica), שנבנית יפה מאד.
תוצאות הבחירות למועצת העיר: הגוש הציוני, האינטליגנציה המקצועית – 2 מנדטים (ד"ר שניידר, ליפא ליסר); הבונד 3 מנדטים – סטרייט, סובל, פטנר; הקהילה יחד עם האגודה ועם הרוויזיוניסטים 2 מנדטים – דיקר ומשה זאודרר.
הגוש שלנו הביע מחאה כי מנדט שהיה שייך לנו נמסר לקהילה.
בינתיים זה הכול. אנו מצפים לתשובתכם ומבקשים שתכתבו לנו לעתים יותר קרובות.
נשיקות לבביות,
שיקו.
(תוספת ביידיש בכתב יד)
ילדים יקרים,
גם אני שולח דרישת שלום לבבית ונשיקות מכל הלב.
אבא שלכם.
10
הורודנקה, ה-5 במרץ 1939.
אהובים שלי !
את מכתבכם קיבלנו לאחר ציפייה ארוכה. אנו שמחים מאד שנוטו מרגיש טוב. סוף-סוף השיג את מטרתו. הלוואי ואני כבר הייתי אתכם.
בראש וראשונה, חנה, המון איחולים לך ליום הולדתך. מי ייתן וכל חלומותיך יתגשמו לפי רצונך. כל כך הייתי רוצה לחבק אותך ביום זה, אך לדאבוני, עדיין לא הגיע הזמן.
וכעת אהובים שלי, רכילויות:
בשבוע שעבר נערכה חתונתה של בלימה. כפי שאת יודעת, היחסים בין משפחותינו היו מתוחים. בלי להתחשב בכך, בא הדוד כמה ימים לפני החתונה כדי להתנצל. אך לדאבון הלב, האחים נותרו בעמדותיהם הישנות. הם לא הלכו לחתונה. רק שיקו, אימא ואני הלכנו. השאר נשארו בבית.
החתונה נערכה בחדר הקריאה עם מוזיקה, כפי שהולם את משפחתנו. בלימה לבשה שמלה לבנה נהדרת והינומה ומה שהכי חשוב – היא ישבה על "כס" (כורסה). למחרת נסע הזוג הצעיר ללבוב לירח דבש והיום הם כבר חוזרים. מחר הם אורזים את מטלטליהם ונוסעים לזלשצ'יקי (Zaleszczyki). כן, כן, חנה, גם בלימה כבר אישה נשואה. רק סלה (Sala) נותרה במצבה הקודם.
היא באה אלינו לעתים קרובות. היא מאד רוצה לנסוע לארץ. מעניין אותה רק האם תוכל לקחת אתה כסף.
היום פורים. אנו מבלים את החג בקרב משפחתנו. שיקו עסוק בנשף שמארגנת "גורדוניה".
אני ממשיכה לעבוד. יש לי הרבה עבודה.
שולחת לכם נשיקות לבביות.
אוקה.
יקירי! (תרגום מגרמנית)
אני מנצלת את ההזדמנות על מנת להעביר אליכם את איחולי הלבביים ואת נשיקותיי.
אני גם לא שוכחת שיום ההולדת של אניה חל ב-10 לחודש. אני מאחלת לך אניה היקרה חרבה מזל ושיתמלאו כל בקשותיך.
יתכן שאחי חזקל (Chaskel) יגיע לפלסטינה בעוד שבועות מספר. כנראה שנוטו כבר סיפר לך הכול. מנשקת את כולכם מכל הלב.
שלכם, דודה יטי (Jetti).
גם אני רוצה לצרף את דרישת השלום הלבבית ל….
היו ברוכים
קלרה.
(כתוב עברית)
חנה חביבה!
לראות מילותיי באמת לא פיללת והנה… אבל תדעי כי פורים היום ומה שאי אפשר בכל ימות השנה, ייתכן בפורים.
ולכן קבלי את ברכותיי הפורימיות ושלחי מהן מנות לנטע ולכל חבריי וחברותיי שם בקיבוץ.
חברך ליפאו.
(תרגום מיידיש)
ילדים אהובים !
איני יכולה לתאר לכם את שימחתי בקבלי את מכתבכם. הפעם כתבתם ממש מהר. נוטו, עוד לא מילאת את הבטחתך. הרי הבטחת שתכתוב לי לעתים קרובות.
כעת, בתי האהובה, אני מברכת אותך ליום הולדתך ומאחלת לך אושר רב בחברת בעלך האהוב. שאלוהים יביא לכם אושר על כל צעד ושעל ושנהיה בסופו של דבר כולנו יחד. זוהי בקשתי היחידה מאלוהים – להיות יחד עם ילדיי.
אין לי עוד דברים לספר לכם על הבית.
הרבה נשיקות, הרבה ברכות לך ולכולכם.
אמכם המסורה.
ילדים אהובים !
ברכות לבביות ונשיקות.
אבא שלכם.
11 יידיש
אהובים שלי! הורודנקה 31/3/1939
קיבלנו אתמול את מכתבכם ואני שולח מיד תשובה, בגלויה דואר-אוויר על מנת להודיע לכם שעד היום
לא קיבלנו כסף מאף אחד. כבר עבר זמן רב ואנו בגלל זה מודאגים, תתקשרו מיד עם מוניה לגבי
העניין, וכתבו מיד. בבית הכול כבר נראה חגיגי. הכול מוכן: היין, הבורשט, וכו'. יש רק להתיישב על
המיטה במסובין. אימנו היקרה מאושרת שכל העבודה כבר מאחוריה, הסיוד, הכביסה. בזמן האחרון היה
מזג אוויר קשה, וזה היה מפריע בביצוע העבודות.. מדודה רבקה יש לנו ידיעות טובות, בשבוע שעבר
היא הגיעה על סמך אשרה גרמנית, חזרה לגרמניה על מנת לחסל את הרכוש אשר נשאר שם לאחר
שהם נסעו. טוב שזה הגיע בזמן של פסח, שתוכל לבלות את החג בחיק המשפחה. יש לה רישיון שהיה
ל-4 שבועות אבל היא מקווה שתוכל להאריך את הזמן. לגבי רחל, טרם יש לי דברים ברורים לכתוב,
אנו עדיין מחכים לתשובה סופית של סלי. היא רוצה התחייבות על הכסף ואין אנו יכולים לתת לה
מכאן. בכל אופן, העניין יטופל בימים הקרובים, כן או לא. אני אודיע לכם מיד על הנעשה. ליבמן ומערל
נסעו ב- 26/3. הטרנספורטים עוברים בצורה סדירה, ללא הרף. אני מסיים בגלל חוסר מקום. אני
מאחל לכם "חג שמח". ד"ש ונשיקות, שלכם, שיקו.
]11b[
ילדיי האהובים מאוד!
אני שולחת לכם ד"ש ונשיקות לבביות ומאחלת לכם "חג שמח" שלכם אמא.
אהובים שלנו! אני שולח לכם ד"ש ונשיקות לבביות. שלכם אבא.
אני מעבירה לכם ד"ש ונשיקות לבביות. רחל. בפעם הבאה אכתוב לכם מכתב ארוך ומפורט.
___________________________________________________________________
]12a[
23/5/1939 ! יקרים שלי
אנו מודיעים לכם בזאת שכולנו בריאים ומצבנו טוב. אנו מנשקים אתכם בלבביות.
אבא, אמא, רחל ושיקו.
___________________________________________________________________
]13a[
8/6/1939 הורודנקה !יקיריי
אני יכול להעביר לכם את הידיעה המשמחת שכאשר התייצבתי לגיוס, שוחררתי מהשירות הצבאי. אני
קצת נחלשתי לקראת העניין הזה. בקרוב אקבל חופשה של שבועיים ואוכל להתחזק. אתמול הגיעו
אלינו 200 זל', העניין התבצע בצורה כה סודית, שאנו לא יודעים אפילו מי שלח את קאופמן. הוא מסר 0 זל' גם לאצמן. אין מה לספר לכם על הבית. הריק רק לפני ימים ספורים שלחתי לכם מכתב מפורט.
כולנו בריאים וזה העיקר. גם בעיירה לא קרה שום דבר. אנו מתכוננים לבחירות לקונגרס הציוני.
מפעל השקלים גם לא בוצע כמו בזמנים הטובים. העלייה מתגברת, אבל מהורודנקה אף אחד אינו נוסע
בינתיים. בזמן האחרון נסעו מדל קבל ולייב קרון. בינתיים אין ידיעות מהם. פישל מרל וליבמן נמצאים
בקבוצת שילר. איני יודע אם השנה אצא לנופש, זה תלוי אם אקבל מהמנהל סכום כסף למטרה זו.
אוסקר פן בילה אצלנו 3 שבועות, הוא חזר לקולומיה. ד"ש ונשיקות מכל הלב, שלכם שיקו.
]13b[
יקיריי! סוף-סוף קיבלנו בסדר גמור למה שחיכינו. שיקו השתחרר, כפי שאתם יודעים. הוא נראה רע
ואני רוצה לנסוע איתו להורודניצה שינוח קצת. בשבוע שעבר קיבלנו מכתב מדודה רגינה, מהאנייה.
היא נמצאת כרגע כבר במקום. אנו מחכים למכתב ממנה בקרוב. היא שואלת בכל מכתב לשלומכם.
ד"ש לבביות ונשיקות, ממני שלכם רחל. ההורים לא כתבו כי לא היה מקום בגלויה.
___________________________________________________________________
]14a[
4/7/1939 הורודנקה !אהוביי
רק היום התפניתי לכתוב לכם. היינו מעוצבנים מאוד לקראת הגיוס של שיקו. גייסו את כולם, אותו
שחררו. בעיר אומרים שזה לא היה בחינם. אבל אתה, נטע, יודע את האמת. אחרי כל הסבל הזה הוא
נראה רע מאוד. אנו החלטנו לשלוח אותו להבראה. הוא נסע לטטרוב, ויישאר שם 3 שבועות. הוא ודאי
יכתוב לכם משם. בבית הוא היה עסוק ולא היה לו זמן לכתוב. בשבוע שעבר הייתי אצל רופא עיניים
בקולומיה. הוא אמר לי שעיניי עוד לא הבריאו ורשם לי רצפט נוסף. אצלנו כעת מזג אוויר נאה מאוד.
הולכים כל יום לאגם. לדאבוני איני יכולה ללכת כל זמן ששיקו איננו בבית. ליד האגם חסרים כעת נטע
הג'ינג'י ואיצי אגטשטיין. הורודניצה התקשטה באצילות השנה: פבליון חדש, מדרכות, ווילות. הגיעו
אורחים רבים. זה לא פשוט לנסוע. צריך תעודת מעבר כי זה הוכרז שטח על הגבול. מנדל זייפר קיבל
את התעודות לארגנטינה. הוא יתחתן בקרוב וייסע עם אשתו בלימה, היא שמחה שתתפטר מהורודנקה.
לפריידה שניידרמן נולד בן השבוע, חבר נוסף לתנועה שלנו. אצלנו אין חדשות. בקיץ מינויים רבים
יצאו מן העיירה, כרגיל אנו לקחים מי-סודה במפעל החדש. הוא עושה גם לימונדה וזה נמכר טוב.
המדרכה שהוספנו לבית, מועילה לנו. עד עתה הגיעו לחנות רק מכרים, כעת נכנסים גם איכרים
ואחרים. יש לנו גם שכן חדש. קופפרשמיד שיפץ את החנות והשכיר אותה לפסוה וויינשטיין, יש לנו
רדיו כל היום! כבר כתבתי לכם מספיק שטויות, לא? קבלו ד"ש לבביות ונשיקות מאחותכם רחל.
נ.ב. חנהלה, תשתדלי לכתוב קצת יותר מילים. מסרת את התפקיד לנטע, כתבי יותר!
]14b[
ילדים האהובים מאוד!
אני מבקשת מאוד, שכולכם תכתבו לי איך המצב אצלכם. אני סקרנית להיוודע מה מצב בריאותכם.
אצלנו כעת חם מאוד. יש ימים שמרוב חום לא מוצאים מקום לנוח. זה היה בשבוע שחלף, כעת יותר
קריר. עכשיו אני פונה אליך, בני האהוב נטע'קו, איך אתה סובל את החום? האם רגליך מזיעות כל כך,
כמו בבית? כתוב לי על הכול. אני סקרנית לדעת הכול. על הבית כותבים לכם הילדים, לי אין מה
להוסיף. ד"ש לבביות ונשיקות לכולכם, שלכם אמא
אהוביי! אני שולח לכם דרישות שלום לבביות ונשיקות ממני, שלכם אבא.
15
כפר החורש
עבור חנה ורמוט
נהלל
פלשתינה (Palestine)
טוטורוב (Totorow), 8 ביולי 1939
אהובים שלי !
מזה שלושה ימים אני נמצא בטוטורוב, לשם יצאתי לשלושה שבועות על מנת לנוח. נסיעתי הייתה ממש הכרחית, כי אחרי חוויית הגיוס נראיתי רע מאד.
שכרתי חדר בפנסיון "פאלאס" (Palace), שנמצא ליד יער ונהר ואני מרגיש טוב.
על נסיעתי אני חייב במידה רבה תודה למנהל שלי שאפשר לי זאת. אני משתדל לנוח הרבה כדי לחזור לעצמי ולמצבי הקודם.
אני מניח שעל מכתבכם האחרון כבר ענו לכם מהבית. אכתוב לכם ברגע שאשוב הביתה.
נשיקות מכל הלב,
שיקו.
16 יידיש
שלום נתן! פתח-תקווה 9/7
אני יכול להודיע לך שאני נמצא כאן כבר 4 שבועות. היות ולא ידעתי איפה אתה נמצא, לא הודעתי לך.
הייתי רוצה לפגוש אותך אבל אין לי אפשרות. אני נמצא כאן עם חבורה מגליציה, קבוצת עקיבא.
החבורה יוצאת להתיישבות לבנות קבוצה חדשה. אם להגיד את האמת, אין לי חשק להישאר איתם,
אבל אין לי ברירה אחרת. אתה יודע ודאי שכעת אין עבודה, אבל טעם טורייה כבר טעמתי. איך נוכל
להיפגש, זה תלוי בך. בכל מקרה, תשתדל למעני. אז אני אבוא, או אתה תבוא אליי כאשר תהיה לך
הזדמנות.
הייה בריא
מנדל
מכתב מספר 17 a,b,c
הכותב: מענדעל [אין שם משפחה]
הנמען: נתן [נטע ורמוט]
פתח תקוה, 17/7/39
שלום נתן!
לנוטה אני שמח מאוד שענית על מכתבי, נדמה שאני מדבר איתך פנים אל פנים, כי תאר לעצמך שאני פה כבר חמישה שבועות ואיני יכול להתרגל אני מתגעגע הביתה.
איני מוצא את עצמי בשום מקום, כך שבקבלת המכתב ממך שמחת מאוד [במקור: שמחתי חזק].
כמובן אם תהיה לך ההזדמנות/היכולת לבוא אלי ונוכל לשוחח בינינו טוב יותר מאשר דרך מכתבים. בינתיים אעדכן אותך [במקור: אמסור לך] עד כמה שאפשרי בכתב, באתי לבד [?] מפולין [או: של פולין]. אנחנו יצאנו ב 18 במאי מהאָראָדענקא, אני ולייב קראָן, דרך רומניה, על האוניה נסענו 14 ימים, התנאים היו לא טובים, אך על פי [דבריהם של] אחרים זה טוב. ביום ששי אחד, בלילה, נחתנו בנהריה, ומשם, עם קשיים לא מעטים, הסיעו אותנו למקומות שונים. אותי הביאו לפתח תקוה עם עוד כמה חלוצים גליצאים, ואנחנו צריכים להיות המייסדים של קבוצה חדשה.
[תחילת עמוד b]
לפי דעתי הקבוצה לא תתקיים. התנאים בעיר הם מאוד רעים, ואחרי זה ישנם כאן [?] כאלה חרבה שממתינים שתתהווה/שתהיה עבודה כדי שיוכלו לברוח וגם אני [? כנראה "בתוכם"]. אני אהיה כאן כמה זמן [שצריך] עד שרחל תגיע, מאחר והקבוצה, ככזאת, מאפשרת לי. החברה הקיבוצית כבר כתבה אפילו ללמברג בהקשר לעניין זה, וכאשר כבר תהיה כאן אנחנו נטכס עצה, הרי אתה יודע שהיא תופרת, והיא מביאה איתה את המכונה. זה שאתה כותב לי שאולי תצליח לשים אותי כשומר בבית חולים זה יכול להיות מוצלח גם עיסוק יציב וגם ואנחנו יכולים להיות ביחד.
העליה עלתה לי 750 [אולי כתוב Z, אם כן אז כנראה זלוטי], 400 היו לי מזמן בלמברג, 350 שלחתי לפני הנסיעה.
את הכסף לקחתי מרחל, מה שנוגע לכתובתך, רק כאן נודע לי מחבר כפר החורש שהיה כאן. מה שמו איני יודע. כבר הייתי פעמיים בתל-אביב, נפגשתי/פגשתי הרבה מהאָראָדענקא, הם מסתכלים עלי כמשוגע [או "כמשוגעים"] ולא רק עלי, אלא בכלל למה באים לארץ.
מזל ששלחו אותי לקבוצה [תחילת עמוד c] אחרת הייתי צריך להגיע אליהם, ואיזה פנים היו לי אז [במקור הביטוי הוא "פנים יפים היו לי אז"]. אף על פי שהם יותר זמן ממך בארץ, בכל זאת פניתי אליך במקום אליהם בקשר לאיזו עבודה. אם כאן היה כמו בקבוצות ותיקות אחרות, על פי מה ששמעתי, אולי לא הייתי מחפש גליקים. אני חושב שעד שרחל תבוא משהו יהיה/ייעשה. [?] שום חדשות, תהיה בריא
מענדעל
18
(אותו מען כמו בגלויה הקודמת)
השולח:
משה ורמוט (Moses Wermuth)
הורודנקה (Horodenka)
מלופולסקה (Małopolska)
הורודנקה ה-31 ביולי 1939
אהובים שלי !
מזה שבוע אני נמצא כבר בבית לאחר שלושה שבועות בטוטורוב, שם נחתי היטב לאחר שנה שלימה של עבודה. המאזניים אומרים שהוספתי 4 קילו ואני מרגיש טוב.
אנו מתפלאים מאד על שאיננו מקבלים מכם שום מכתב כבר כמעט ארבעה שבועות. השתיקה הזאת מדאיגה אותנו, בייחוד עכשיו, לנוכח הזמנים מעוררי החרדה. כתבו לנו מיד. אמנם ייתכן שמכתבכם אבד איפשהו.
לפני כמה ימים ביקר בהורודנקה לונק א. (Lonek E ). הוא מסר לנו דרישת שלום מכם, מה ששימח אותנו מאד. התפלאנו רק שלא כתבתם לנו שנוטו משרת כגפיר בעפולה ושהוא כבר לא נמצא בכפר החורש. החדשה הזאת גרמה לדאגה אצל הזקנים שכל הזמן מדברים על כך. אנו, הצעירים, יודעים שאין בכך שום דבר מפחיד. שבארץ היום בטוח בכל מקום, אבל המבוגרים אינם מוכנים להבין זאת. לכן נכון יהיה שגם אתם וגם נוטו תכתבו לנו על מנת להרגיע את ההורים.
מלבד זה אני מבקש ממך, נוטו, שתכתוב אליי אישית לפי הכתובת של המשרד מכתב מפורט אודות המצב לאשורו, כי בפניי אינך צריך לשמור שום סודות.
מה נשמע אצלכם? כתבו לנו מכתב מפורט כי כבר מזמן לא קיבלנו תיאור נרחב של המצב.
בבית אין שום חדש. כולנו בריאים. אוקה מתכוננת לנסוע ללבוב ליריד המזרח ובהזדמנות זו להכיר את הוריו של מונדק (Mundek). היריד יתקיים בין 2 לספטמבר לבין ה-10 בו 1939.
כל הזמן יוצאים טרנספורטים. האחרון שנסע הוא ברוך הייזל (Baruch Heisel).
בקרוב אכתוב לכם מכתב מפורט יותר.
מנשק אתכם מכל הלב,
שיקו.
נ.ב. אהובים שלי!
לפני שבוע הייתה סלה וויצלינג (Sala Witzling) בהורודנקה. היינו אצלה. היא לא הסכימה לקחת אתה בגדי גברים בשביל נוטו ובשבילך (בשביל חנה) היא אמרה שתודיע לי. לדאבוני, עד עכשיו לא הודיעה.
19
הכותב: נטע וורמוט
הנמען: הוריו ואחיו [המונח "געשוועסטער" אינו בדיוק אחים, אך כנראה לכך התכוון]
עפולה, 7/9/39
הורי ואחיי היקרים ביותר!
קיבלנו את מכתבכם ועכשיו קשה לי לכתוב אליכם במצב של מלחמה בו אתם נמצאים עתה. אנחנו קוראים עיתונים ויש לנו רדיו במתח הגדול ביותר על מה שמתרחש אצלכם בפולין. בגליציה אין לעת עתה מלחמה [? אולי "בסיס"] למפציצים היטלראים ואנחנו רוצים לקוות שהוא לא יזכה לכך, אך למרות זאת אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את מצבכם בכל היבט/הקשר בזמן [זה].
מעניין אותנו מאוד מי מהאנשים שלנו נשארו בבית ומעל לכל היכן נמצא שיקוּ היקר [שם החיבה של יהושע]. קשה מאוד לחזות כמה זמן יכול לקחת למכתב [להגיע] אליכם או להיפך. אני רוצה לבקש מכם דבר אחד, שמעת לעת תכתבו לנו כמה מילים, ואנחנו מצדנו נכתוב לכם באופן סדיר/קבוע.
אצלנו הכל כמו קודם, אני שוב/עדיין בעפולה בתפקידי/עמדתי בו הולך לי [תחילת עמוד b] די טוב. חנה ומונדיק נמצאים בכפר החורש ואנחנו מתראים מדי כמה ימים. הם עובדים כמו קודם, הם בריאים ומרוצים.
באופן טבעי המכתבים עוברים אצלנו צנזורה, כמו גם אצלכם, לפיכך אל תכתבו על מאורעות [במקור "כרוניקה"] המלחמה, רק עניינים משפחתיים. אני רוצה לקוות שלאחר קבלת מכתבנו אתם תכתבו לנו מייד. אני מסיים בהעברת ברכתנו ונשיקתנו הלבביות ביותר [מכל הלב], ומאחל כתיבה וחתימה טוב, שלכם נטע
20
עפולה, 8 בספטמבר 1939
אהובים שלי !
קשה לי לכתוב לכם ברגע זה, כי אני יודע מהו מצבכם וכולם כאן רק מתעניינים מה נשמע בפולין לאור המלחמה. אנו קוראים כאן את כל העיתונים ומאזינים לכל השידורים מכל התחנות וגם מתחנות פולניות. ברגע כה קשה מבחינתכם, אני מבקש מכם לכתוב לנו מזמן לזמן אפילו רק מילים מספר על מצבכם.
יש כמובן אפשרות שמכתב ינדוד חודשים עד שיגיע אליכם וכך גם אלינו, כי כל מכתב עובר אצלנו צנזורה ודברי הדואר שוכבים במשרד חודשים עד אשר שולחים אותם. וברור לי שאצלכם כנ"ל.
לכן אני מבקש שתכתבו רק אלינו ורק בענייני המשפחה.
(נוטו קורא לעצמו כעת נתן ומפסיק לזמן מה את מכתבו וכותבת עכשיו חנה)
אהובים שלי !
אני מנצלת את ההזדמנות שנוטו נמצא עכשיו אצלנו ומצרפת כמה מילים. מה נשמע אצלכם? מה קורה עם המלחמה?
כתבו הרבה כי אנו מאד מודאגים. אצלנו בינתיים שקט. מה יהיה הלאה, נראה.
נשיקות לכולכם,
חנה.
נ.ב. מונדק לא כותב כי איננו בבית.
(המשך מכתבו של נוטו)
אצלנו בינתיים אין שום חדשות. חנה ומונדק נמצאים הלאה בכפר החורש, עובדים כרגיל והם בריאים. אני עובד בעפולה ומרגיש די טוב. במכתבי האחרון הסברתי לכם בפרוטרוט מדוע לקחתי עבודה זו.
בשבוע שעבר הייתי שלושה ימים בתל-אביב. וראיתי את כל החברים. נסעתי עם המנהל של בית החולים בלימוזינה אלגנטית והנסיעה לא עלתה לי שום דבר.
גרתי אצל אדלה גרוגר-פילפל (Adela Groger – Pilpel), שאירחה אותי בצורה לבבית מאד.
את מכתבכם האחרון קיבלנו. אצלנו בינתיים שקט ומה הלאה, נראה.
אני מבקש מאד שתכתבו לנו מזמן לזמן כמה מילים. יותר מכול מעניין אותנו מה נשמע אצל שיקו. האם הוא בבית? ובכלל, מי מבין קרובינו אינו מגויס.
אני מצדי אכתוב באופן קבוע ואני מקווה שמכתביי ומכתביה של חנה יגיעו אליכם.
לרגל החגים הקרבים אני מאחל לכם הרבה בריאות והשתדלו להחזיק מעמד. הבה נקווה שהכול ייגמר בצורה הטובה ביותר בשבילנו.
ברכות לבביות ונשיקות לכולכם,
נתן שלכם.
21-24
הכותב: שיקוּ [האח יהושע בהורודנקה]
הנמען: נתן וורמוט [מופיע "גפיר בבית החולים המרכזי בעפולה"]
האראדענקא, 4/12/1939
יקיריי!
אנחנו חולקים איתכם שאנחנו בריאים והולך לנו טוב. אנחנו מקווים לקבל את אותן חדשות מכם. עד היום לא קיבלנו מכם כלום. כתבו לנו אילו חדשות יש אצלכם ["מה נשמע אצלכם חדשות"] במיוחד אותך, נטע היקר, אני מבקש שתחלוק איתי טלגראפית [במברק- ההדגשה במקור] מה נשמע בכפר החורש, האם חנה כבר בריאה, מאחר וזה רובץ אצלי חזק על הלב. בינתיים איני עובד עדיין, אך אני מקווה לקבל עבודה בקרוב. אני ממתין לתשובתך הטלגראפית, ואני מעביר אל כולכם ממני, מההורים ומרחל את ברכותנו הלבבית ביותר ונשיקות ממני, שלכם שיקוּ.
[צד b של הגלויה]
הגלויה נשלחה מ HORODENKA דרך מוסקבה, חותמת הדואר 6/12/39. כתובת השולח כתובה ברוסית.
כאמור, הנמען נרשם כך:
Palestine
Afule
Bejt cholim hamerkazi
Wermüth Natan (gafir)
מכתב מספר 22 a,b
השולח: מנדל (ירושלים)
הנמען: נטע ורמוט
ירושלים, 19/3/40
נוטע יקר! כבר כמה ימים מאז אני קיבלתי את מכתבך ועד עכשיו לא יכולתי לקחת לעצמי את הזמן להתיישב, מכיוון שאתה כותב לי שאשיב לך, אני יודע שחווית/עברת תקופה קשה מאוד כך אני חש רק מה מתאפשר לעשות ? עם הגורל לא משחקים. זה עסק אבוד ועליך להיות קצת חזק כדי לשרוד
הוחזרה לי איגרת משולמן והוא כנראה עוד יכתוב. גם לאָקי [כנראה שם חיבה של מישהו] העברתי הכל רק הוא אומר שאינו יודע את כתובתכם. מכל מקום כאשר יידע הוא יכתוב לכם. עדיין אינו הזמן, אך אני העברתי להם ברכה ממך. אוכל לחלוק אתך ראשית ששום דבר לא השתנה, ושנית, אני הולך ומאבד יותר את הסבלנות. אני תלוי באוויר, איני יודע האם כן או לא הוא אינו אומר דבר ובוודאי אני לא אומר לו כלום. רק מזה לא יוצא לי כלום. מצער אותי יותר מה שרחל כותבת לי. קיבלתי שני מכתבים מהבית יחד עם המכתב מרחל היא כותבת כאלה מכתבים שאיני יודע מה לעשות.
זה אינו אומר שהמצב רע, להיפך, כולם עובדים ומרוויחים, רק זה שהיא מתגעגעת מאוד אלי ואינה יכולה לחיות בלעדי ועוד מילים כאלה, ואני עצמי איני סובל פחות מהם.
[מהבית גם כותבים לי שהמצב טוב מאוד].
וועלוועל הוא מורה בצ'רנעליצא (Chernelytsya) [אזור אורבאני ליד Horodenka] והוא התחתן עם מישהי [?] מסוימת מקולומעא (Kolomyia) שגם היא מורה שם, יש להם משרות ומרוויחים טוב. מרחל קיבלתי עוד גלויה והיא כותבת לי שהיא עובדת ומרוויחה, קלמן התאהב ברחל מונקנר ושישעיהו התחתן אך לא הגיע לה כלום. אם היינו ביחד, כך היא כותבת, הכל היה טוב.
אין לי עוד מה לכתוב לך, שא ברכה תהיה בריא ממני מענדעל
גלויה מספר 23 a,b
השולח: אחיו של נטע, כנראה יהושע [הפרטים כתובים ברוסית]
הנמען: כנ"ל
5/IV/1940
אח יקר!
קיבלנו את מכתבך. עד היום לא עניתי לך, מאחר ובינתיים נכנסו אצלנו כאלה שינויים שלא אפשרו לי זאת- אנחנו בריאים, עובדים ומרוויחים/מתפרנסים.
מפליא אותי מאוד למה במכתבך האחרון לא הזכרת כלום בנוגע לחנה. לפני המלחמה כתבת לי על המצב המייאש/חסר התקווה, ועד היום לא כתבת שום דבר נוסף. כתוב הכל מכיוון שאינך יכול לתאר לעצמך כמה בריאות עולה לי לחשוב/לדאוג בקשר לחנה זמן כל כך ארוך.
עד היום בבית לא יודעים כלום בקשר לחנה.
כתוב גם מכתב נפרד לכתובת שלי אותה אני כותב לך.
אני מברך ומנשק אותך בלבביות כמו גם את חנה ומונדק,
אחיכם שיקו
[צד b של הגלויה]
[כאמור איני יכול לפענח את פרטי השולח מאחר וכתובים ברוסית]
פרטי הנמען [מופיע גם בעברית]
Palestine
Afule
Bejt cholim hamerkazi
Wermüth Natan (gafir)
גלויה מספר 24 a,b
השולח: המשפחה [הפרטים כתובים ברוסית]
הנמען: כנ"ל
29/IV/1940
נטע אהוב!
מפליא אותנו מאוד למה אין לנו מכם שום ידיעה זמן כל כך ארוך.
בכל הזמן הזה קיבלנו רק מכתב אחד. ובכן כתבו לנו מיד מה אתם עושים, איך הולך לכם ובמה אתם עובדים.
אצלנו הכל בסדר, אנחנו בריאים, עובדים ומרוויחים/מתפרנסים.
האם אתה עדיין בעפולה? מה נשמע בכפר החורש? כתבו לנו הכל במדויק וכמה שיותר מהר.
אנחנו מברכים ומנשקים אתכם בלבביות
משפחתכם
[צד b של הגלויה]
כמו בגלויה מספר 23.
25
קולומאה (Kołomyja), 12 בנובמבר 1940
נוטו האהוב !
אני משתוממת מאד שעד היום לא קיבלנו ממך שום ידיעה.
אנו גרים בקולומיה, זאת אומרת אימא ואני. שיקו עובד כמנהל חשבונות בכפר בקרבת מקום.
אצלנו אין שום חדש. כולנו בריאים.
כתוב לנו לעתים קרובות. אני כותבת כל שבוע ואתה עשה כמוני.
היה בריא,
אוקה.
(הכתובת על הגלויה כתובה ברוסית)
המען:
נתן וורמוט
כפר החורש
נהלל
פלשתינה
השולח:
רוז'ה (Róża) ורמוט
קולומאה
רח' תיאטרלנה 30
26
(אין תאריך)
אהובים שלי !
אחרי כל המהומה, כשאנו במתח כזה, אתם נותנים לנו לצפות זמן רב מדי למכתב. באשר לכסף, אנו ממש מעוצבנים כי אין לך מושג עד כמה הם נחוצים לנו כעת.
בבית אין שום שינוי ורק זאת שעומדים לגייס את שיקו. אנו מאד חוששים שלא נצליח לצאת מזה כל כך חלק. נראה.
מחרתיים עומד מוריץ פילפל (Moritz Pilpel) להתחתן עם מניה שרר (Mania Scherer). הם קנו לעצמם חצי בית מרקחת. באמת, זה הצליח לה. בהורודנקה מקנאים בה.
נוטו, מקום התנועה הוא כבר לא אצל הצוונגלרים (Cwengler) אלא אצל כץ (Katz) ממול לד"ר וורבר (Werber). זה מקום מסודר מאד. לדאבוני, אני מגיעה לשם לעתים רחוקות מאד, כי כפי שאתה יודע – אין אל מי. עוד חדשה אחת שתעניין אותך: פנ'צ'ה דיקר (Fańcia Dicker) עזבה את מערל (Mehrl) ונישאה למועמד הראשון מצ'ורטק (Czortek). רק תדמיין לך את המהומה שמעשה זה עורר. מערל התהלך כמה שבועות כאילו איבד את דעתו. לפני שבוע הוא התארס עם בחורה מזאלשצ'יקי (Zaleszczyki). ממש הצלחה.
איני יודעת עדיין לאן אסע השנה. האמת היא שבלימה (Blima) הזמינה אותי, אבל לדאבוני לא אוכל להיענות. גם שיקו לא נוסע לשום מקום כי אין כסף.
את כל הכסף שלווינו כבר החזרנו, גם מהחנות כבר הוצאנו הכול ותוסיף לזה את השיפוץ היפה שעשינו לחנות שעלה כמעט 100 זלוטי. תאר לך כמה שמחנו כאשר התבשרנו שאתה שולח לנו כסף. ציפינו לו מיום ליום. כעת אומר לך בכנות שכבר אבדה תקוותנו. שבועות חלפו וכלום. אני הייתי אומרת למוניו (Munio) כמה מילים לא נחמדות כי איזו מין התנהגות זו?
כפי ששיקו כתב לכם, מבקר אצלנו אוסקר קרמר מקלן (Köln). המסכן הזה לא מפותח לא פיזית ולא רוחנית. הוא יושב כל היום כמו פסל והפנים שלו… זה מה שהיה חסר לנו. נאלצתי לתת לו את המיטה שלי ואני ישנה על מיטה מתקפלת. בשבוע הבא אסע להחזיר אותו לקולומיה (Kołomija).
זה הכול בינתיים. יש לנו מזג אוויר נורא. כל הזמן רק גשם וגשם, ממש נמאס לי.
נשיקות לכולכם, אוקה (Uka).
ילדיי האהובים,
אני שולחת לכם ברכות לבביות ונשיקות. אין לי עוד מקום לכתוב.
אמא שלכם.
27
(אין תאריך)
שלום נתן !
אני מתייחס אל מכתבך רק בגלל הבעיה שהעלית בעניין בואה של שרה. אומר לך בכנות שאין לי סבלנות רבה לקבלת אורחים, אבל הרי אי אפשר לסרב לשרה. אז אמור לה שאשמח לראות אותה לפני נסיעתה. ברור ששושנה יכולה לבוא יחד אתה ואין בכך שום קושי.
מאוד הייתי רוצה להתראות ולשוחח אתך לפני שתחליט האם להישאר "בבית החולים".
מביתך לא קיבלתי שום מכתב ואם יגיע כזה, אעביר לך מיד.
פרט לכך אין שום דבר חדש.
היה בריא.
שלום, מונדק
28
(אין תאריך) [מכתב זה נכתב לאחר מותה של חנה – אניה ]
שלום נתן!
אני ממש מתפלא שעד עתה לא חשבת לנכון לכתוב לי כמה מילים על עצמך. אני סקרן לדעת באילו תנאים עבדת במשך החודש והאם אתה מתכוון להישאר שם? כתוב לי האם קיבלת חדשות מהבית ומה כותבים לך. אני מאד רוצה להיות בקשר קבוע אתך ואני בטוח שאין לך כוונות להתרחק ממני.
נשארתי לבד עם כאבי ואף כי אני משתדל להיות מיושב ברוחי ולא להחצין את צערי, הזיכרונות והמחשבה על אניה (Ania) היקרה מענים אותי.
והכאב הולך ונעשה קשה יותר אם עליך לשאת אותו לבד.
אל משפחתי איני כותב ואיני יודע האם אי פעם אצור אתם קשר. אני מודה שעכשיו קרובים לי יותר בני משפחתך, שהיו קרובים גם אל אניה היקרה שלי והכאב המשותף שלנו עוד יותר קירב בינינו. לכן גם הייתי רוצה להיות שותף לכל החדשות שאתה מקבל ממשפחתך. אני מעריך שלא תסרב לבקשתי זו ותספר לי הכול כמו לאח. אני רוצה לדעת מה מתרחש בבית משפחתך – בבית שהוא עכשיו המשפחה הקרובה ביותר שלי.
המלחמה מתישהו תיגמר ואי אפשר לדעת האם הם לא יהיו זקוקים לעזרתנו מכאן ואהיה תמיד מוכן לעשות למענם כל מה שיהיה בכוחי.
לא על הכול אפשר לכתוב. אני מקווה שבהזדמנות נתראה ונשוחח. בכל אופן, אל תתרחק ממני, כי גם לך אין כאן מישהו קרוב יותר.
ענה לי באמצעות הרמן (Herman) וספר לי על עצמך ועל הקרובים לנו, אם יש לך איזה חדשות מהם.
היה בריא, שלום, מונדק
29-32
חיפה, 16/X/44
בן דוד חיים האהוב/היקר!
אתה לבטח הנך מופתע לקבל ממנו מכתב. את כתובתך קיבלתי מאחיך יעקב, עמו אני ביחד כאן בארץ. אני בפלשתינה כבר יותר מ 6 שנים, עובד/פועל במפעל והולך לי לא רע.
בחודש שעבר קיבלתי מכתב מאחי הצעיר שיקו [יהושע] שהוא היחיד מכל משפחתי בהורודנקה שנותר. (Czernowitz) הוא בחיים, נמצא אצל אמך ועובד בצ'רנוביץ.
אני פונה אליך עם בקשה אחת, ראשית שתכתוב לאחי בכתובת של אמך ותן לו להבין שקיבלת ממני מכתב ומסור לו את כתובתי העכשווית (מאחר ומכאן לצ'רנוביץ הקשר מאור גרוע ולמכתב לוקח הרבה חודשים).
ושנית אולי מתאפשר לך להשיג פרטים על אבי הנמצא בסיביר מאז 1940, מכאן זה בלתי אפשרי עבורי לדעת משהו על כך. ברוסיה לבטח ניתנת האפשרות לחפש את כתובתו.
אני רוצה לקוות שתמלא את בקשותיי כמו גם לכתוב לי מיד.
אני מברך אותך בלבביות, בן דודך, נוטע
נטע ווערמוט
ברכה מיעקב בֶערטא וגיזיא
כתובתי:
Natan Wermuth/ bei Altman
Haifa Zewulon 13
Palestine
גלויה מספר 30b
השולח: ברש יעקב, השופטים 22 תל-אביב
הנמען: נתן ורמוט- אצל אלטמן, זבולון 13 חיפה
[אין אפשרות לזהות את התאריך בחותמת הדואר (תל-אביב)]
גלויה מספר 31b
השולח: כנ"ל
הנמען: כנ"ל
[אין אפשרות לזהות את התאריך בחותמת הדואר (תל-אביב)]
מכתב מספר 32 a,b
השולח: שיקו [יהושע- אחיו של נטע]
הנמען: נטע ורמוט
17/VII/1945
אח יקר ואהוב מאוד!
לאחר נסיעות ארוכות סביב, הגעתי היום לחיילים באיטליה. איני יכול לתאר לך את שמחתי כאשר לאחר זמן כל כך ארוך וכל כך הרבה חוויות נפגשתי עם מי שהיו חברים ומכרים. פגשתי כאן הרבה חברים מגורדוניה וגם זיגאָ הערינג. בינתיים אני נמצא בנקודת המוצא. איני יודע עדיין להיכן אני רוצה לנסוע מכאן. אני רוצה להישאר כאן כמה ימים ולאחר שאצא לדרך אעדכן אותך
הנסיעה עברה עלי קשה. ב 25/IV/45 יצאתי מצ'רנוביץ, 6 שבועות שהיתי ברומניה (בוקרשט), טרנסילבניה, שבועיים בבודפשט והימים האחרונים באוסטריה. נסענו ברכבת. אתי נמצאת גם אשתי טונקה, אני מרגיש מאושר שאני כבר כאן, אך הייתי יכול להיות יותר מאושר איו יכולתי לבוא בהקדם אליך
אם קיימת באפשרותך לזרז את בואי אליך אנא עשה הכל. צור קשר עם המכרים שלנו כמו גם עם מונדעק.
כתוב לי מה נשמע אצלך, מאחר וכבר 6 שבועות שלא קיבלתי שום ידיעה ממך. ומצדי אכתוב לך כל כמה ימים.
אני מברך ומנשק אותך בלבביות, שלך שיקו
33
פירנצה (Firenze), ה-8 באוגוסט 1945
(תרגום מיידיש)
אחי האהוב !
מאיטליה כבר כתבתי לך מספר מכתבים ובלי לחכות לתשובה אני כותב לך שוב. עד עתה לא יכולתי למסור לך את כתובתי, כי לא ידעתי היכן אהיה עד העלייה. עכשיו תוכל לכתוב לי לכתובתו של אותו חייל שמעביר לך מכתב זה, מכר טוב של חברתי.
כתוב לי מיד מה אתה עושה. האם קיבלת את מכתביי? והכי חשוב – כמה זמן, לפי דעתך עוד אצטרך להיות כאן באיטליה. מצדך עשה הכול שאוכל לבוא אליך מהר ככל האפשר.
בינתיים אני נשאר בפירנצה ואתה יכול לכתוב אלי גם לפי הכתובת של מכתב זה.
אני מסיים כי מחכים למכתב.
מנשק אותך מכל הלב,
שיקו.
(תרגום מפולנית)
דרישת שלום לבבית שולחת
טונקה (Tonka)
34
מכתב מספר 34 a,b
הכותב: אשר מיזלמן (Maiselman U.) [ בראש העמוד הראשון מופיעים פרטי השולח, ככל הנראה חייל ארץ-ישראלי בצבא האנגלי:]
Pal/31855
L/cpl. MAISELMAN U.
650 Coy. R.A.S.C/ (Pal. G.T.)
C.M.F.
הנמען: נטע ורמוט
16/VIII/45
חבר יקר!
את מכתבתך מה 5/8 קיבלתי לפני כמה ימים, למרבה הצער לא יכולתי להשיב לך מיד. מבקש את סליחתך.
כאשר נפגשתי עם גיסתך ואחיך שמחנו מאוד. טונקה הייתה החברה הראשונה הניצולה שפגשתי מעירי, ולא פלא שהשמחה ההדדית הייתה כל כך גדולה.
פניתי לכל מי שהיה רק אפשר כדי לעזור להם. כיום הם נמצאים בפלורנץ [פירנצה], בבית פרטי והם מרוצים.
היום כבר קיבלתי את מכתבו השני של אחיך, וכעת אני כותב לו תשובה, ואשלח לו את מכתבך האוהב.
אני מקווה שבסוף החודש אסע לפירנצה כדי לבקר אותם.
אני בקשר יציב איתם ומה שאתה תבקש ממני אני אמלא.
אתה יכול להאמין לזאת, מאחר וטונקה היא קרובה אלי כאחות, ושיקו כמו אח.
מהמכתב שקיבלתי היום אני מסיק שהם חושבים להישאר זמן ארוך יותר בפלורנץ, עד אשר הם יקבלו תשובה קונקרטית.
בהזדמנות זאת אני מבקש ממך שתברך בלבביות את משפחתו של קלמן וגם את משפחתך ובפרט יודית ברנדה עם בעלה שלמה.
כאשר אקבל ממך את הכסף אעביר אותו מייד ליקיריך-יקיריי.
מה נשמע אצלך?
היה בריא ומבורך, אני מאמין שבקרוב כולנו נתראה יחד בארץ
שלך במסירות
אשר מיזלמן אשר מייזל
35
פירנצה, ה-20 באוגוסט 1945
(מיידיש)
אחי האהוב!
אחרי הפסקה של 10 חודשים, קיבלתי היום את מכתבך שנכתב לכתובתו של אדם מייזלמן (Adam Meiselman). שמחנו מאד עם המכתב. את מכתבך האחרון קיבלתי בסוף פברואר 1945 ומאז לא הייתה לי ממך שום ידיעה. ממני היית אמור לקבל כמה מכתבים, כי כתבתי לך בכל הזדמנות, בשעת הנסיעות ומבוקרשט (Bucharest) שלחתי לך אפילו מברק.
אחרי דרך ארוכה וקשה (אספר לך על כך) הגענו לאיטליה. בשבועיים הראשונים ביקרתי בערים שונות לכן לא יכולתי למסור לך כתובת קבועה. מזה שלושה שבועות אנו נמצאים בפירנצה. כאן החלטנו להישאר, לחדש את הקשר אתך ולחכות לעלייה.
שכרנו חדר ונתקלנו בבעל בית טוב למדי. קשה לנו עם השפה אבל בכל יום אנו לומדים כמה מילים איטלקיות.
בחרתי את פירנצה כי כאן מצבם של הפליטים משופר יחסית. במקומות אחרים מצבם ממש גרוע.
שנית טונקה ממש מותשת משלושה חודשים של נדודים וכאן המקום בו תוכל קצת להתאושש.
בגלל גל עצום של פליטים שהגיעו לאיטליה, אפשרויות העלייה מכאן אומרות דרשני. לכן אנו מבקשים ממך לעשות בארץ הכול כדי שלא נצטרך לשבת כאן זמן רב. הנדודים ממקום למקום שאין להם סוף כל כך נמאסו עלינו, שהיינו האנשים המאושרים ביותר אילו יכולנו כבר להימצא ביניכם, במקום קבוע, בדומה לאנשים נורמליים. בעניין העלייה כתבתי גם למוטה פרייס (Mota Preis) ולמונדק אליסטר (Mundek Elister).
אם הדבר אפשרי, התעניין במוסדות המתאימים האם נכון מבחינתנו לשבת בפירנצה או כדאי לנו לעבור לבארי (Bari) על מנת לזרז את העלייה.
מצאנו כאן בין החיילים חבר של טונקה – גרשון זיבנר (Gerszon Siebner) מצ'ורטקוב (Czortków), שעוזר לנו כמידת יכולתו. דרכו תמשך מעכשיו ההתכתבות שלנו. כתוב, אם כן, לכתובת
45251 Spr. Siebner G.
524 Pal. Fd. Survey coy.R.E.
C.M.F.
מעתה אוכל לכתוב לך לעתים קרובות יותר.
אני מבקש שתכתוב לי מכתב מפורט ותספר לי איך אתה חי ובכלל מה חדש אצלך. תעביר, בבקשה את הכתובת גם למשפחתה של טונקה כדי שיוכלו לכתוב אלינו.
כל משפחת ברש (Barasz) נשארה בבוקרשט. הם לא היו תמימי דעים עם דרכי. משפחת זילבר (Zylber) נשארה בצ'רנוביץ (Chernovitz). שרוליק זילבר אמור להגיע לאיטליה בימים הקרובים. בהזדמנות מסור דרישת שלום ליעקב ברש. שלח לי את כתובתו כדי שאוכל להתקשר אתו.
אני נותן לך את תאריכי הלידה שלנו. קרוב לוודאי שתצטרך אותם:
טונקה – נולדה בצ'ורטקוב ב-26 במרץ 1923, בתם של מנדל וחנה זעלער.
אני – ה-16 ביוני 1916.
אני מסיים ומצפה למכתב ארוך ומפורט ממך.
שיקו.
נ.ב. אל תשלח שום כסף באמצעות הדואר, כי משלמים כאן בכסף איטלקי שערכו נמוך מאד (תמורת לירה ארץ ישראלית מקבלים כאן קילו 1 של בשר). הכי טוב הוא להעביר את הכסף למשפחתו של חייל המשרת כאן והוא ישלם לנו כאן לפי הערך האמתי של הפונט. אני אשתדל למצוא כאן כתובת כזו. הדבר הטוב ביותר הוא לשלוח את הכסף עם אדם שנוסע לאיטליה.
(תרגום מפולנית)
נתן האהוב !
סוף-סוף, אחרי ציפייה ארוכה מאד, קיבלנו את מכתבך ששימח אותנו מאד. בגלל המקום המצומצם שנותר לי בדף, אסתפק בלשלוח ברכות לבביות והרבה נשיקות.
טונקה.
36
(ללא תאריך, פולנית)
יקירי!
ביום אחד קיבלנו שלושה מכתבים: מהדודה, ממונדק וממך. תאר לך מה התרחש בביתנו כאשר גניק (Geniek) הביא אותם. שמחה שאין לה גבול…
אחרי שקראתי שני מכתבים כתובים פולנית, פניתי אל מכתבך. נדמה לי שאתה יודע להתבטא ביידיש בבהירות כזו, שאפילו אני הצלחתי לקרוא.
המכתב של פפי (Pepi) ריגש אותי כל כך שקשה לי אפילו לתאר זאת. זהו המכתב הראשון, שציפינו לו זמן רב מהקרובים היחידים שנותרו לי. האם אתה מבקר אצלם לעתים קרובות? כתוב לי הרבה עליהם כי הם קמצנים בכתיבה.
נתן, בוודאי היית רוצה לדעת איך שיקו ואני נראים (שיקו השתנה מאד. אפילו גידל שפם).
אם תעמוד בהבטחתך לשלוח לנו מכתב כל שלושה ימים, נשלח לך את התצלומים שלנו.
אני, אישית, מרגישה יותר טוב. בזמננו הפנוי שיקו ואני מבקרים את המונומנטים הנפלאים של פירנצה.
פרט לכך אין חדש.
מנשקת אותך,
טונקה.
(מיידיש, ההתחלה חסרה)
תמורת כסף אפשר לקנות כאן הכול. המחירים מרקיעים שחקים – למשל קילו חמאה עולה 1000 לירטות (2 וחצי פונט), קילו בשר – 350 לירטות. את חמשת הפונטים ששלחת עוד לא קיבלנו. אנו מצפים למייזלמן (Meizelman) בכל יום ואני מקווה שהוא יביא אותם. אולי יבוא מחר. הוא נמצא במרחק של 200 ק"מ מאתנו. כל מה שאתה שולח, שלח לכתובת של
זיבנר (Siebener). הוא נמצא כאן בפירנצה ואנחנו מתראים כמעט יום-יום.
באשר לחבילות, אפשר לשלוח אותם רק לכתובתו של חייל. אם הדבר לא קשור ביותר מדי קושי, אתה יכול לשלוח לכתובתו של זיבנר את הדברים הבאים: לבנים, בשבילי זוג נעליים מס' 41. זה כל מה שנחוץ לנו מתחום הבגדים. מבין המזונות – סוכר אין להשיג כאן אפילו תמורת כסף.
אני נהנה מאד מכך שכל מכריי עושים כל מה שביכולתם בענייני. מסור להם בשמי דרישת שלום לבבית – לו. שפירא, ליפה ליסר . לנחמן ברגמן. אודה לך כאשר כבר אהיה בארץ.
כתוב לי האם אתה נמצא בקשר מכתבים עם משהם מקרובינו? הדודה רבקה ומשפחתה נמצאים בבואנוס איירס (Buenos Aires). האם יש לך איזו ידיעה ממנה? אם כן, שלח לי את כתובתה.
בתל- אביב נמצא חייל בחופש. הוא אמור לשוב הנה בימים הקרובים. לאבא של גרשון זיבנר
הגר בתל-אביב (ברחוב מאזה 53) ישנה הכתובת שלו. אתה יכול לנסות לשלוח משהו באמצעותו. שמו של החייל הוא יפה (Jaffe).
אני מאוד סקרן לדעת האם קיבלת איזושהי ידיעה מאבינו. בדצמבר 1939 הוא הוגלה על ידי הרוסים לסיביר. עד לפרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה (22 ביוני 1941) קיבלנו ממנו מספר מכתבים לקולומיה (Kolomija) וגם שלחנו לו כסף וחבילות. מאז המלחמה לא קיבלתי ממנו שום ידיעה. גורלו של אבינו האהוב מצער אותי מאד.
אני מברך ומנשק אותך מעומק הלב ומצפה למכתבך.
שיקו שלך.
37
מכתב מספר 37 a,b ,c
השולח: יהושע (שיקו) [המכתב נשלח דרך חייל ארץ-ישראלי על פי הפרטים הבאים:]
P/45251 Siebner G.
524 Pal.F.O. Survey Coy R.E
C.M.F.
הנמען: נטע ורמוט
פלאָרֶענץ (Florence), 31/8/1945
המאוד אהוב שלי!
היום הגיע אלינו מבולוניה האורח אשר מייזלמן ( Maiselman) הוא העביר לי את מכתבך מ 10/8 בו אתה כותב בנוגע ל 5 הפונט (Pound) עבורנו. העניין מתקיים/הוא כדלקמן: בנו של בעל הבית שלך נמצא מאוד רחוק מכאן, מעל אלף קילומטר, ואין בנמצא אפשרות ליצור עמו קשר. עד עכשיו מייזלמן לא קיבל ממנו כלום. בכל מקרה, אם נקבל משהו ממנו, מייד אודיע לך על כך.
מייזלמן שילם לי כאן 2,000 לירות [איטלקיות] שערכן 5 פונט על פי השער הרשמי המקומי. את 5 הפונט הוא ביקש שאתה תשלם אצל משפחת פינקלמן – Finkelman). הוא יעץ לי על האופן למשיכת 10 פונט, אך אני ויתרתי על 5 הפונט האחרים, מאחר ואין שום תכלית לקחת את השער הרשמי המקומי, שעל פיו תמורת 5 פונט אתה יכול לקנות לא יותר מ 2 ק"ג חמאה או 5 ק"ג בשר.
[אם יש לך את האפשרות לשלוח כסף "מזומן" עליו אני מקבל פי שלושה לעומת השער הרשמי, אז שלח לי עוד כמה פונט, אך אם אין כזאת אפשרות, אז בינתיים בעיקר אל תשלח לי, מאחר והכסף הולך לאיבוד ולנו התועלת מועטה.
כבר יותר טוב לשלוח חבילה עם דברים ולשים בפנים דבר בעל ערך אותו נוכל לממש. נדמה שעל כתובות של חיילים ניתן לשלוח חבילות. אם כן, אז אתה יכול לשלוח על כתובתו של זיבנער (Siebner).
מייזלמן כתב לך שהוא שילם לי 10 פונט, אך הוא רק חשב לעשות זאת, ולמעשה הוא שילם רק 5 פונט, וביקש ממני שאעדכן אותך על כך.
מצבנו כאן השתפר מעט. אנחנו מקבלי תמיכה כספית מאונרא וגם כרטיסי אמצעי קיום בדיוק כמו האזרחים המקומיים. אחרי הראשון לחודש אנחנו אמורים לקבל גם חבילות עם ביגוד. העבודה של ועדת הפליטים גם התמסדה במידה ידועה, כך שהמצב הוא לא רע.
הבטחת לנו במכתב האחרון לכתוב לנו מכתב כל 3 ימים. אך עד עכשיו אנחנו לא מקבלים את הדואר באופן סדיר. על כן אני מבקש ממך להבא לכתוב יותר, מאחר ואני יכול בקושי לתאר לך כמה כמה אנחנו שמחים
בקבלת משהו כתוב ממך.
בו זמנית עם המכתב אנחנו שולחים מכתב למשפחת פוירשטיין לכתובת שלך מאחר ואין ברשותנו כתובתם המדויקת.
במזכירות לגולה לא רחוק מכאן נמצא ז. הֶרינג עמו אני בקשר. זה לא היה מזיק אם ליפא או מישהו אחר מהחברים מא"י יכתבו לו, שיתעניין יותר בגורלי. הוא יבלה את 3 השבועות הקרובים במילאנו, שם הוא מקיים סמינר למדריכים. אפשר לכתוב לו לכתובת של איזה ועד יהודי במילאנו.
אני ממתין למכתבים תכופים ממך. אני מברך ומנשק אותך בלבביות,
שלך שיקו [שיקו שלך]
ברכה לכל המכרים
פ.ס. (Post Script)
אם אפשרי, שלח לי קצת עיתונים וחוברות מהזמן האחרון. ראשית אני סקרן להיוודע על מה שהולך/קורה היום בארץ, שנית אין לי כאן מה לקרוא. אין כאן בנמצא ספרייה בשפותנו.
טונקה ישנה כרגע, לכן אינה מוסיפה ברכה.
38
פירנצה, 8 בספטמבר 1945
אחי היקר מאוד!
מחר ימלאו שבועיים מאז שקיבלנו את מכתבך האחרון. כבר כתבתי לך שאנו מצפים למכתביך בכיליון עיניים, לכן אני מבקש ממך: כתוב לעתים יותר קרובות. בזמן הזה כבר כתבתי לך שלושה מכתבים.
לרגל ראש השנה אני מאחל לך שנה טובה, הרבה בריאות, שנהיה במהרה ביחד ונחיה חיי חופש מאושרים על אדמתנו.
אני מוסיף למכתב זה את התצלום שלנו – התצלום הראשון שלנו כאן בפירנצה.
אצלנו הכול כפי שהיה, אין שינויים.
אני מברך ומנשק אותך מעומק הלב.
שיקו שלך.
(פולנית)
איחולים לבביים לרגל השנה החדשה שולחת
טונקה
39-50
מכתב מספר 39 a [אמנם יש עמוד אחד אך מחולק לשניים]
השולח: כנ"ל
הנמען: כנ"ל
פלאָרֶענץ (Florence), 13/IX/45
אח אהוב מאוד!
כבר כמעט 3 שבועות אין לי שום ידיעה ממך. אני מהרהר למה אינך כותב, יתר על כן מכיוון שאני יודע כמה דייקן אתה בכתיבה. כתוב לי מייד את סיבת שתיקתך, ואם אפשר בדואר אוויר. באותו [פרק] זמן אני כבר כתבתי לך 4 מכתבים אותם לבטח קיבלת. ליום טוב אני שלחתי לך גם תצלום שלי ושל טונקה.
אצלנו אין בינתיים חדש אנחנו יושבים בפירנצה וממתינים, כמה זמן זה יימשך- אין אנו יודעים. בכל מקרה אני יכול לבשר לך, שהישיבה כאן הופכת עבורי מיום ליום יותר קשה. יתר על כן אנחנו מודאגים בשל שתיקתך. מאז שאנחנו יושבים בפירנצה (כבר כמעט 2 חודשים) קיבלנו רק מכתב אחד.
במכתביי שאלתי אותך שאלות שונות- האם עלי לשבת הלאה בפירנצה, או לנסוע לצפון הארץ- ושאלות אחרות, עליהן לא קיבלתי ממך מענה.
ובכן אני ממתין להודעה מידית ומפורטת ממך.
אני מברך ומנשק אותך
שיקו שלך
[בהמשך לכתוב יש מספר שורות בשפה שאיני מבין]
מכתב מספר40a [אמנם יש עמוד אחד אך מחולק לשניים]
השולח: כנ"ל
הנמען: כנ"ל
פלארענץ (Florence), 18/9/45
אח אהוב מאוד!
לאחר הפסקה של 3 שבועות היום קיבלתי את מכתבך מ 18/9 עמו אנחנו שמחנו מאוד. היינו כבר מודאגים למה איננו מקבלים ממך משהו כתוב, עוד יותר מאחר ואתה התחייבת לכתוב כל כמה ימים. להבא אני מבקש לכתוב לנו יותר תדיר, מאחר וההנאה היחידה שיש לנו כאן היא לקרוא מכתבים ממך. באותו זמן אני כבר כתבתי לך 4 מכתבים (וכן שלחתי לך תמונה) אותם לבטח קיבלת.
במה שנוגע לשליחים מחבר הקבוצות, לפני 6 שבועות נפגשתי עם ז. הערינג, וכן לפני 3 שבועות עם נחום קלאַרמאַן. הם יודעים שאני נמצא בפירנצה. הם עובדים כרגע במילנו. להערינג כתבתי בינתיים שני מכתבים, אך לא קיבלתי שום תשובה. על שליחים אחרים איני יודע. אני יודע שהיו בינתיים אפשרויות לבוא אליך אך הם לא הודיעו לי על כך.
החייל מחיפה לגביו אתה כותב במכתב שהוא צריך להעביר לנו 5 פונט, עדיין לא היה אצלנו.
הוא ימצא אותנו בקלות בפירנצה, מאחר ויש אצלנו רשימות של הפליטים, וכולם מכירים אותי כאן. אם הוא יגיע אודיע לך מיד.
בנוגע לשאלה של כסף, אני מבקש שיותר לא תשלח לי כסף. כרגע אנחנו מקבלים באופן סדיר את התמיכה, וכאשר יחסר לי, אני תמיד יכול לקחת מזיבנר [החייל הארץ-ישראלי על שמו יוצאים המכתבים], הנמצא בפירנצה.
אצל מייזלמן לקחתי רק 5 פונט, עליהם כבר כתבתי לך. את 5 הפונט אתה יכול לשים אצל המכרים שלו. אם עדיין לא שלחת את החבילה, אז שים כמה מאות סיגריות, שהן מאוד יקרות כאן. אם כבר שלחת את החבילה, אז תשלח סיגריות בהזדמנות אחרת/שנייה. על 50 סיגריות מקבלים ערך של פונט.
בשום תנאי אל תשלח שום כסף, מאחר ואף אחד אינו רוצה לשלם את הערך הנכון, וזה חבל שאתה תשלח את כספך, ממנו יש לי כאן תועלת קטנה, מה עוד כאשר איני נצרך לכך.
נמצא כאן מכר טוב של ד"ר קופל שוורץ שרוצה לכתוב אליו ואין לו את כתובתו. אם מתאפשר לך תבדוק היכן הוא נמצא עכשיו ותמסור לי את כתובתו.
אני מברך ומנשק אותך בלבביות
שיקו שלך
מכתב מספר42
השולח: כנ"ל [נכתב על דף רשמי של JEWISH HOSPITALITY COMMITTEE FOR BRITISH AND ALLIED FORCES, ועוד כתוב J.H.C. with the C.M.F]
הנמען: כנ"ל
רומא, 4/X/45
אח אהוב מאוד!
אני נמצא עכשיו ברומא. באתי לכאן מזימון דרך המרכז לגולה כדי לעבוד במחלקת ההכשרה. אני כבר החלטתי לעבור להתגורר כאן. בינתיים הגיעה הידיעה שאיטליה מקבלת כמות מסוימת של סרטיפיקטים. אני ציפיתי לקבל סרטיפיקט, ואם זה יסתדר נתראה בקרוב. בעוד כמה ימים אדע בדיוק ואז אודיע לך מיד. לשמחתי פגשתי כאן את אברהם גבעוני (שרשבסקי) והוא עושה עבורי את כל מה שנחוץ.
מחר אני נוסע חזרה לפירנצה
לטונקה ומשם אכתוב לך
אני מנשק אותך מכל הלב/בלבביות
שיקו שלך
מכתב מספר 42 a,b
השולח: כנ"ל [אין בראש המכתב שם של חייל דרכו נשלח המכתב]
הנמען: כנ"ל
פלארענץ (Florence), 7/X/45
אח אהוב מאוד!
אתמול חזרתי מרומא. פה מצאתי את החבילה ממך עם הנעליים אליהם אני מודה לך מאוד. הנעליים טובות עלי, והן הגיעו בזמן המתאים, מאחר ואלה איתן אני הולך כבר בלויות
כתבתי לך מרומא שיש לי סיכוי לקבל בקרוב סרטיפיקט, ובכן נשאלת השאלה הבאה. כאן התקבלו 400 סרטיפיקטים מטעם השלטון האנגלי עבור הפליטים באיטליה. אולם מסתבר שהסוכנות אינה יודעת דבר על כך, וישנה השאלה האם הסוכנות תסכים בכלל לקבל כמות כל כך קטנה [של סרטיפיקטים]. על כן כל השאלה עדיין אינה ברורה. אם השאלה תתברר לטובה/באופן חיובי, יש לי סיכויים לבוא אליך בקרוב.
ממסעי/נסיעתי לרומא אני מאוד מרוצה. פגשתי שם חברים רבי השפעה, עמם קשרתי את הקשרים שהיו חסרים לי עד עכשיו. הקשר יביא לי תועלת גם במקרה שהסרטיפיקטים לא יחולקו.
אני מאמין שכבר לא אשאר זמן רב בפירנצה, מאחר וכאן זה אינו המקום המתאים עבורי, חבל שאני לא החלטתי קודם מהיכן לצאת לדרך, אז הדאגה החשובה ביותר כבר הייתה מאחורי.
את התכתובת שלח הלאה לאותה כתובת. גם גענען זיבנר] כבר לא נמצא בפירנצה, הוא עובד ברומא, אולם הדואר נשלח אלי לכאן. אל תשלח לי יותר חבילות או כסף, מאחר ואיני יכול לחזות כיצד אתפרנס בשבועיים הבאים.
עד עכשיו לא קיבלתי את 5 הפונט ששלחת עם חברך מחיפה. שאלתי/בררתי במילאנו וברומא, אך בלתי אפשרי למצוא [אותו], מאחר ואין לי את שמו. כתוב לי מייד את שמו ואז אוכל לחפש אותו.
החיים שלנו הם ללא שינוי, אנחנו מרגישים טוב ובריאים.
אני מברך ומנשק אותך
ברכות ונשיקות לבביות
שיקו
טאנק
מכתב מספר 45
השולח: כנ"ל
הנמען: כנ"ל
פלארענץ (Florence), 14/10/1945
אח אהוב מאוד!
היום קיבלתי את הידיעה שנקבע שאני מיועד לעלייה, ושאני טונקה מקבלים סרטיפיקטים מבין 400 שמקבלים עכשיו באיטליה. על פי הידיעה עלינו לצאת לדרך מפה תוך 8 ימים. איני יכול לתאר לך כמה מאושר אני מרגיש במחשבה על כך שבזמן קצר אנחנו נהיה ביחד, ושמתקרבת התממשות מטרתי בגינה עברתי כל כך הרבה.
אל תשלח לי יותר שום חבילות ושום כסף. באם תישאר חבילה שלך בדרך, גענען זיבנר יחזיר אותה. 5 הפונט ששלחת דרך חייל לא קיבלתי עד היום. את הנעליים קיבלתי לפני שבוע, הן טובות עלי.
טונקה כבר עושה את כל ההכנות היא אפילו ראתה אותך אתמול בחלום. את יום העלייה לאוניה אעביר אליך במברק.
בשבוע החולף כתבתי מכתב ליעקב ברש וגם לליפא ליסער. ז.הערינג כבר לא נמצא יותר באיטליה. הוא נסע חזרה לבריגאדה. עמו גם קורמן [או קלרמן].
אני מברך ומנשק אותך בלבביות
שיקו שלך
מכתב מספר 46
השולח: כנ"ל
הנמען: כנ"ל
פלארענץ (Florence),19/10/1945
אח אהוב מאוד!
אתמול הודיעו לי באופן רשמי דרך המשרד הארץ-ישראלי [במקור "פאלעסטינא"] שלי ולטונקה הוקצו 2 סרטיפיקטים. מפירנצה אנחנו יוצאים לרומא ב 22/X (יום שני). שם נישאר כמה ימים עד אשר יוסדרו כל העניינים הפורמאליים. משם אנחנו נוסעים לנמל לבארי (Bari). בבארי האוניה כבר צריכה להמתין לנו. אני מאמין שהנסיעה עם כל התחנות תארך עד שבועיים, ושעד ה 8-10/XI אנחנו נהיה בארץ. לפני העלייה לאוניה בבארי אודיע לך במברק, בכדי שתדע בדיוק מתי אנחנו באים. אנחנו מאושרים בחשבנו על כך שכבר בימים הקרובים אנחנו מסיימים את הנדודים הממושכים שלנו ובאים לארצנו להתחיל חיים חדשים.
כל יום הוא כבר עבורנו ארוך מדי, כבר היינו רוצים להיות ביחד איתך.
אני מנשק אותך בלבביות
שיקו שלך
מכתב מספר 47 a,b
השולח: נטע ורמוט
הנמען: יהושע (שיקו) ורמוט
חיפה, 22/10/45
אהובים/יקרים מאוד שלי!
את שני המכתבים האחרונים שלכם קיבלתי לאחר המתנה ארוכה. הייתי מאוד לא שקט בערך 3 שבועות שאתם לא כתבתם ואני כבר המתנתי ליום שאראה אתכם.
משמח אותי מאוד שחבילה התקבלה טוב ובזמן הנכון. כאשר אדע את כתובתכם המדויקת אשלח עוד דברים, במיוחד משהו עבור טונקה לכתובת של חיילת, מאחר ולחייל אי אפשר לשלוח דברי נשים.
אני מאוד שמח שאתה שיקו נפגשת עם מכרים כמו גם שקשרת קשרים עם אנשים רבי השפעה, אנשים שיכולים במקום לעזור הרבה מאוד, מאחר ושאלת הסרטיפיקטים תיפתר במהרה.
במכתבי הקודם כתבתי לכם את שמו של החייל החיפאי שצריך לבקר אצלכם, שמו שטרן, סמל. כאן בחיפה היה פקיד בהסתדרות. הוא עוד יבקר אצלכם זה טוב, אם לא אז מאוחר יותר אפתור זאת פה בארץ.
לפני שבוע העברתי עם חייל ברכות עבורכם ו "משהו טוב" אולי הוא יגיע מהר יותר מהראשון. אני נתתי לו גם את הכתובות של גענעק ושל אשר מייזלמן, היה והוא לא יכול למצוא אתכם, שימסור את מה שנשלח לאחד החברים שלכם, והרי שניהם לבטח יודעים היכן אתם נמצאים.
אצלי הכל כמו קודם ללא שינוי וממתין חסר סבלנות לכתיבתכם. אני מברך ומנשק אתכם בלבביות
שלכם נטע
[בחציו התחתון של הדף, כתוב הפוך בכתב יד שונה, וללא חתימה:]
שיקו
אנחנו עוד לא נדברנו מתי ובאיזה זמן אנחנו נוסעים לתל-אביב, לסייר לך במפעל, שם נדבר/נתייעץ
מכתב מספר 48 a,b [למעשה זה נכתב על איגרת דואר, כאשר בצד b מופיעים פרטי הנמען. על חותמת הדואר מופיע Field Post Office]
השולח: יהושע (שיקו) ורמוט
הנמען: נטע ורמוט
רומא, 26/X/45
אח יקר!
אתמול אנחנו הגענו לרומא בדרך לארץ ישראל. ביום ראשון ה 28/X אנחנו נוסעים/יוצאים מכאן לבארי. ככל הנראה אנחנו עולים על האונייה ב 1/XI ובסביבות 4-5/XI נגיע לארץ. כל היתר אתם תדעו שם מתי מגיעה אוניה מאיטליה עם 400 פליטים. חשוב שתדע שאני עם אשתי נמצאים בין 400 הפליטים.
אנחנו מאושרים שבקרוב לבסוף כבר יסתיימו הנדודים שלנו ואנחנו נהיה ביחד.
עדכן גם את משפחתה של טונקה בקשר לכך. אם יהיה אפשרי אני עוד אשלח לך מברק לפני העלייה על האונייה.
אני מנשק אותך להתראות
שיקו
[עמוד b]
Natan Wermuth
אצל אלטמן
Haifa
Zevulun 13
Palestine
מכתב מספר 49 a,b
[מכתב זה, ללא תאריך, חובר לדעתי לפני המכתבים הקודמים בתיק]
השולח: כנ"ל [נשלח באמצעות חייל ארץ-ישראלי:]
P/31711 [?] Nayman
650 gen. tr. Coy R.A.J.C
C.M.F.
הנמען: כנ"ל
אח יקר!
לאחר נסיעות ארוכות הגעתי/באתי לאיטליה. כרגע אני בבולוניה. בקרוב עלי לנסוע לבארי. שם כבר אשאר זמן ארוך יותר. אנחנו נוסעים סביב ממקום למקום. מתי אבוא אליך עוד לא ידוע. כל הנסיעות האלה הן כבר יותר מדי עבורי. אני כבר הייתי רוצה מאוד לבוא אליך, אך מתי זה יקרה איני יודע, הסיכויים הם בינתיים חלשים. אם אתה יכול לעשות משהו משם, עשה הכל כדי שאוכל יחד עם הבחורה שלי לצאת מכאן ולבוא אליך כמה שיותר מהר.
אני מוסר לך את הכתובות של משפחת אשתי . אולי הם ואתה יכולים בכל זאת לעזור במשהו:
משפחת ברַנדֶה (פייערשטין) חיפה- קרית מוצקין [הם] מצ'ורטקוב. לאשתי קוראים טונקה
שטערנבערג, בתו של מנדל שטערנבערג. משפחת בראַנדעֶ היא אחות של אביה.
אני מנשק אותך בלבביות ורוצה להתראות איתך כמה שיותר מהר
שיקו שלך
מכתב מספר 50 a,b
השולח: כנ"ל [דרך חייל ארץ-ישראלי:]
P/6626 SGT. A. Friedman
R.A.O.C.
560 PAL. ORD. HMN COY
A.T.T.D. 501 B.A.D.
C.M.F.
1945? [סימן השאלה במקור]
אח אהוב מאוד!
מן הסתם כבר קיבלת את שני מכתבי אותם כתבתי אליך מאיטליה. במכתבי הראשון לא יכולתי לתת לך את כתובתי מאחר ולא ידעתי היכן אעצור לזמן ארוך יותר. כעת אני מודיע לך שאני נמצא בפירנצה. מצבה הבריאותי הרע של אשתי הביא אותנו לכאן. היא צריכה לעבור טיפול רפואי מסוים. זה בא לי לא כל כך בקלות, אך לגבי זה אספר לך באופן אישי. כאן אני מבלה כבר הרבה יותר טוב מאשר בשתי הנקודות הראשונות, העיקר שאני חופשי, וכאשר יש לי כסף אני יכול לקנות הכל וכן הלאה. מצבה הבריאותי של טונקה הוא לא כזה רציני. היא התעייפה מאוד מהנסיעה שארכה 3 חודשים. היא חייבת לנוח והרופא רשם לה סדרה של זריקות סידן. אני מאמין שלאחר זמן מסוים היא תחזור לעצמה.
במכתבי הקודמים מסרתי לך את כתובותיהם של קרוביה של טונקה בחיפה. זה יהיה מבורך אם אתה תהיה בקשר איתם ותעשו את כל המאמצים האפשריים כדי שאנחנו נוכל לבוא אליכם במהירות האפשרית. רק בקרב סביבה משפחתית חמה בארץ אנחנו נוכל להפוך לאנשים בריאים, כל עוד אנחנו בגלות בכל מקום רודפים אותנו סיוטי הפחד של כל מה שעברנו, ואנחנו לא יכולים להיפטר מהם בשום אופן. תהיה בקשר/בתאום גם עם מאָטעק פרייס ועם מונדעק שהם יוכלו אולי דרך חבר-הקבוצות לזרז את בואי אליך.
אל תשלח לי שום כסף. בנושא זה טונקה תכתוב לקרוביה שיכולים לבצע זאת מהר יותר ממך. בינתיים יש לי עוד קצת שלי. הכתובת של קרוביה של טונקה היא:
משפחת ברנדה (פויירשטין) חיפה, קרית מוצקין.
תשובה אתה יכול לתת לכתובת של השולח [הכוונה לחייל הארץ-ישראלי המוזכר למעלה, ואשר פרטיו מופיעים בעמוד זה, עמוד b].
אני מסיים וממתין לתשובה מיידית ממל
אני מנשק אותך בלבביות
שיקו שלך
סגור