אסתר כרמל בת שלמה טורטון מצורטקוב נפטרה.

ארגון יוצאי צ'ורטקוב בישראל משתתף בצער המשפחה.

אסתר כרמל ז"ל נפטרה (לבית טורטון מצ'ורטקוב) ונקברה 9.8.2019, במושב הדתי "שדה יעקב" שבעמק יזרעאל, לצד בני משפחתה. אביה שלמה, עלה מצ'ורטקוב לארץ ישראל כחלוץ דתי ציוני בשנת 1925. בשדה יעקב התיישב ב- 1934 בעקבות נישואיו לסרקה ולידת בנו הבכור אהרון. סיפור התיישבותם בארץ ישראל מרתק ויופיע באתר צורטקוב בהמשך.

הספד שכתב שי, אחיינה של אסתר.

"דודה אסתר יקרה

סבא שלמה היה מספר לנו (בערבים שהיה עושה לנו בביסיטר והיה מספר סיפורי מורשת) שינואר 1938 (בשדה יעקב) היה חורף קשה עם הרבה גשם, בוץ והכרכרה כמעט שקעה בדרך מספר פעמיםוהוא פחד שלא יצליחו להגיע לבית החולים בזמן ואת נולדת ב 7.1.1938 .

חייך לא היו קלים, בגיל 5 ניפטרה אמך סרקה ונשארת יתומה. זכית לחינוך (הנוקשה) של סבתא לאה שעברה לגור אתכם למזלך סבא התחתן שוב עם סבתא פניה, שהייתה אישה חמה ודאגה למלא את כל מחסורך, אבל לא באמת הצליחה למלא את החוסר העמוק שנוצר עם מותה של אימך. גדלת לתפארת כילדה במושב.

אחרי השירות הצבאי התאהבת באלימלך שהיה ניצול שואה, שעלה לארץ בגפו. הקמם משפחה בתקווה להתחיל פרק חדש וביחד לבנות חיים חדשים ולמחוק את זכרונות העבר הקשה ולפרוח בארץ המתחדשת. אילן ושרהל'ה נולדו ואת הקדשת את חייך למשפחה וגידול הילדים, תחילה בשדה יעקב ואחר כך בנווה שאנן. זכורים לנו לטובה הביקורים בקיץ. איך היינו חוצים את הוואדי (לפני שבנו את כביש רופין) לקבל קרטיב בחנות של ג'ולה באצי (אחיו של אלימלך והיחיד ממשפחתו שגם שרד את השואה).

ואז בשלהי שנות השישים המיתון בארץ מקשה על כולם ואתם מקבלים הזדמנות לנסוע לניגריה, בשנים האלה פרחת. היית שמחה ומאושרת וזכורים לנו ביקורי הקיץ על שלל המתנות שהיית מביאה לנו מהבילויים המשותפים. אבל מלחמת יום הכיפורים קטעה את החלום. היחסים עם ניגריה נותקו ונאלצתם לחזור לארץ.

שוב חיפוש עבודה ומקום מגורים חדש, רכשתם את הדירה ברוממה והתחלתם מחדש. אלימלך חזר למקורות בשדה יעקב והיה נוסע יום יום בלנצ'יה שלו (כך קרא לפולקסוואגן חיפושית וגם אחר כך לפסאט שלו) וניקול (כך קרא לך) את מצאת עבודה בחברת הביטוח מגדל היית עובדת למופת, כל בוקר הגעת לעבודה לפני כולם וגם שם , כמו כל חייך, דאגת ונתת לאחרים.

בהמשך נולדו הנכדים: עידו, ניצן וניב, שהסבו לכם אושר רב..

כל חייכם הייתם עסוקים גם בנתינה לאחרים ובעזרה בגידול ילדים שלא שפר גורלם: חנל'ה, דבורל'ה, מאיה ואחרי. כל עוד יכלת התנדבת בבית החולים.

לפני כעשר שנים חייך עשו שוב תפנית. אלימלך אהובך נפטר לאחר שהתמודד בעוז עם מחלה קשה וזמן קצר אחריו השבר הגדול. אילניק שהיה המשענת שלך, חלה ונפטר גם הוא. ןמאז התקשית לחזור לשמוח.

והיום, כמה סימבולי, שביום השנה העשירי למותו של אילן, בחרת להצטרף אליו ואל שאר בני המשפח. אל אלימלך אהובך הוריך והסבים, אבא שלנו (אחיך אהרון). כולם כאן מסביבך ומקווה שהוקל לך היום. עברת חודשים לא קלים והסבל היה רב. אבל זכית ששר'לה החזירה לך את כל האהבה והדאגה שהענקת לה במהלך החיים וטיפלה בך במסירות אין קץ בחודשים האחרונים. אשרך שזכית לטיפולה המסור .

נוחי לשלום דודה אסתר. נזכור בחיבה אותך ואת החיבוקים והנשיקות שהרעפת עלינו תמיד (גם לפני שזה היה מקובל).

אוהבים אותך כל המשפחה".